בס"ד

 שער ארץ ישראל

על פי א-ב 

אות א'

1    אמר הקדוש ברוך הוא: חביבה עלי ארץ ישראל יותר מן הכל, למה? שאני הוא שהתרתי אותה (תנחומא מסעי).

2    אמר הקדוש ברוך הוא למשה: הארץ חביבה עלי, וישראל חביבים עלי, אכניס את ישראל שהם חביבים עלי, לארץ שחביבה עלי (במדבר רבה כג).

3    אמר הקדוש ברוך הוא: חביבה עלי כת קטנה בארץ ישראל, מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ (ירושלמי נדרים פ' ו).

4    אמר הקדוש ברוך הוא: לא נתתי לאלו את ארץ ישראל, אלא כדי שיקראו וישנו ויעסקו בתורה כל ענין בזמנו, וילמדו דרך ארץ (תנא דבי אליהו רבה פרק יא).

5    אגרת. והשבתי חיה רעה מן הארץ, דא חיה דזיני בישא לתתא ומאי איהי אגרת בת מחלת היא וכל סייעתא דילה כו' דלא תשלוט בארעא ואפילו בהעברה בעלמא. [תרגום הזוהר: אגרת בת מחלת וכל סייעתה אינה שולטת בארץ ואפילו ואפילו בהעברה לבד]. (זוהר חלק ג' דף קי"ג עמוד ב', דף קי"ד עמוד ב').

6    אדמת עפר כו', אדמת דאיהו מעפר, ודא היא ארעא דישראל כו'. [תרגום הזוהר: ארץ ישראל קרויה אדמת עפר]. (תיקוני זוהר מזוהר חדש דף קס"ג עמוד א').

7    אדם הראשון, גופו מבבל וראשו מארץ ישראל (סנהדרין לח, ב).

8    אומות. כל אינון נשמתין דשאר עמין דדיירין בארעא, כד נפקין מהאי עלמא לא מקבלא לון ודחי לון לבר כו'. [תרגום הזוהר: הגוים הדרים בארץ, כשמתים דוחים נשמתם לחוץ]. (זוהר חלק ב' דף קמ"א עמוד א').

9    איזו היא הארץ ואיזו היא חוץ לארץ? כל ששופע מטורי אמנה ולפנים ארץ ישראל, מטורי אמנה ולחוץ חוץ לארץ. ר' יהודה אומר: כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל. אמר ר' יוסטא בר שונם: לכשיגיעו הגליות לטורי אמנה, הן עתידות לומר שירה, מה טעם? תשורי מראש אמנה (שיר) (ירושלמי שביעית פרק ו' הלכה א').

10 אין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ (ערכין י, ב).

11 אין דור שאין בו לצנים כדורו של דוד. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד אומרין לו: דוד דוד! אימתי יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והי' דוד אומר: אף על פי שמתכוונין להכעיסני, יבא עלי אם לא הייתי שמח בדבריהם, דכתיב "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". (שקלים פרק שני, מדרש תהלים קכב)

12 אין תורה כתורת ארץ ישראל, ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל (ספרי עקב).

13 אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל. מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים ואמרו: אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית, והביאו לו עז, וקשרו לו בכרעי המטה, והיה יונק ממנה משחרית לשחרית. נכנסו חבריו לבקרו, כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה, חזרו לאחוריהם ואמרו: לסטים מזויין בביתו של זה ואנו נכנסין אצלו? ישבו ובדקו, ולא מצאו בו אלא אותו עון של אותה העז, ואף הוא בשעת מיתתו אמר: יודע אני שאין בי עון אלא עון אותה העז שעברתי על דברי חכמים (שאמרו אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל משום ישוב ארץ ישראל) (בבא קמא פ, א).

14 אין מוציאין פירות מארץ ישראל, דברים שיש בהם חיי נפש. רבי יהודה בן בתירא מתיר ביין מפני שממעט את התיפלה. תנו רבנן: אין משתכרין בארץ ישראל בדברים שיש בהם חיי נפש, כגון יינות ושמנים וסלתות (בבא בתרא צא, ב).

15 אין יוצאין מארץ לחוצה לארץ, אלא אם כן עמדו סאתים בסלע. אמר ר' שמעון: אימתי? בזמן שאינו מוצא ליקח, אבל בזמן שמוצא ליקח, אפילו עמדה סאה בסלע, לא יצא. וכן היה רבי שמעון בר יוחאי אומר: אלימלך וכליון גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ (בבא בתרא צא, א).

16 אלקיך. משה קאמר אלקיך (ולא אלקינו), לאינון דהוו זמינין למיעאל לארעא קדישא ולקבלא אפי שכינתא כו'. (זוהר חלק ב' דף קמ"א עמוד א').

17 אמצע. מההיא נקודא אמצעיתא דישובא (דארץ ישראל) מניה אשתיל כל עלמא לכל סטרוי. [תרגום הזוהר: מאותה נקודה אמצעית שבארץ ישראל נשתל כל העולם]. (זוהר חלק א' דף ע"ח עמוד א').

18 אמצע העולם. קודשא בריך הוא אסחר עלמא סחרניה דנקודה חדא, ומאן איהו דא ארעא קדישא, ארעא קדישא אמצעיתא דעלמא [תרגום הזוהר: ארץ ישראל היא באמצע העולם]. (זוהר חלק ב' דף קנ"ז עמוד א').

19 אמר רבי יוסי בן חלפתא לרבי ישמעאל בנו: אתה מבקש לראות את השכינה בעולם הזה, עסוק בתורה בארץ ישראל (מדרש שוחר טוב).

20 אמר רבי אושעיא: מהו דכתוב (זכריה יא, ז): "ואקח לי שתי מקלות, לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חובלים", "נעם" אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה, "חובלים" אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלים זה את זה בהלכה (סנהדרין כה, א).

21 אמר ר' שמואל בר נחמני: הלוקח עיר בארץ ישראל, כופין אותו ליקח לה דרך מארבע רוחות, משום ישוב ארץ ישראל (בבא קמא פ, ב).

22 . אמר הלה זית אני נוטל, אין שומעין לו. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן משום ישוב ארץ ישראל (בבא מציעא קא, א).

23 אמר ר' נחמיה: ארץ ישראל מכפרת על עונות מיתה. אמר רב זבדא: וכל צדיקים שמתו בחוצה לארץ מה אתה עושה להן? אלא הוי אומר: ארץ ישראל מכפרת על המיתה, אבל הצדיקים שבחוצה לארץ, עתיד הקדוש ברוך הוא לצוות למלאכי השרת, והם מביאין אותן במחילות לארץ ישראל, שם שתכפר להם, שנאמר: "ונטהרתם על אדמתכם" (מדרש משלי).

24 אמר ר' לוי: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ, ואני איני נכנס לארץ? אמר לו הקדוש ברוך הוא: מי שהודה בארצו נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו (דברים רבה פרק ב).

25 אמר ר' יוסי: מעשה בשיחין, באחד שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל, ונפשח אחד מהן, ונמצאו בו תשעה קבין חרדל, ועציו סיככו בו סוכת יוצרין (כתובות קיא, ב).

26 אמר ר' ינאי הכהן ס"ב מלכים היו ל"א ביריחו ול"א בימי סיסרא, כשהלך להלחם בישראל נהרגו אף הם עמו, למה? שהם מתאוים לשתות מים מארץ ישראל ובקשו מסיסרא ואמרו בבקשה ממך נבוא עמך במלחמה, וכל מלך שהיה מבקש לילך למלחמה היה משלח ושוכר מלכים אחרים בכסף שיעזרו אותו, אמרו לסיסרא אין אנו מבקשים ממך כלום אלא נבוא עמך בחנם שאנו מתאוים למלאות כריסנו מן מים של אותה הארץ (מדרש תנחומא מסעי).

27 אמר ר' חסדא מאי דכתיב (ירמיה ג, יט) "ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי" למה ארץ ישראל נמשלה לצבי? לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו, אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה. דבר אחר: מה צבי זה קל מכל החיות, אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל פירותיה (כתובות קיב, א; שמות רבה פרשה לב).

28 אמר ר' חייא בר יוסף: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת (כתובות קיא, ב).

29 אמר ר' חייא בר אשי: עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות (שם קיב, א).

30 ארבע מקומות הן המגונים שבארץ ישראל, ואלו הן: "דנה" ו"קרית סנה" ו"תמנת סרח" ו"חברון" (מדרש שכל טוב חיי שרה).

31 אמר ר"י בר סימון: מעולם לא היה לן אדם שבירושלים ובידו עון, כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה, ושל בין הערבים מכפר על עברות שנעשו ביום, מכל מקום לא לן אדם בירושלים ובידו עון, שנאמר (ישעיה א) צדק ילין בה (במדבר רבה פ' כא).

32 אמת אמאי סליק מכאן (במדת הרחמים הכתובים בפרשת שלח) כו', אינון (המרגלים) גרמו ליה דאסתליק מכאן, דהא בשקר דברו גרמייהו. [תרגום הזוהר: במדות הרחמים הכתוב אצל המרגלים בפרשת שלח, לא נזכר מדת אמת, בשביל המרגלים שהנהיגו עצמם בשקר]. (זוהר חלק ג' דף קס"א עמוד ב').

33 אפילו שיחת חולין של בני ארץ ישראל צריכה תלמוד (ויקרא רבה פרק לד).

34 אפילו צדיקים וחכמים בחוץ לארץ, ורועי צאן ובקר בארץ ישראל, אין מעברין את השנה אלא על ידי רועי צאן ובקר בארץ ישראל. אפילו נביאים בחוץ לארץ, והדיוטים בארץ ישראל, אין מעברין את השנה אלא על ידי הדיוטים שבארץ ישראל (פרקי דרבי אלעזר הג' פרק שמיני).

35 אפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיצא מארץ ישראל לחוצה לארץ (בבא בתרא צא, א).

36 אנוכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה (בראשית פרק מ"ו פסוק ד'), טעם אעלך גם עלה, שיקבר בארץ ישראל. (אבן עזרא)

37 אפס כי לא יהיה בך אביון, כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה לרשתה (דברים פרק ט"ו פסוק ד'), ולמטה נאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, ואמרו רז"ל: הא בזמן שעושין רצונו של מקום, הא בזמן שאין עושין רצונו של מקום, והעד על זה מה שנאמר: אפס כי לא יהי' בך אביון וגומר "רק אם שמועא תשמע בקול ה'", אך ורק בתנאי זה. (כלי יקר)

38 ארץ אשר ה' אלקיך דורש אתה, תמיד עיני ה' אלקיך בה (דברים פרק י"א פסוק י"ב), רבי אומר: וכי אותה בלבד הוא דורש, והלא כל הארצות הוא דורש? כביכול אין דורש אלא אותה, ובשביל דרישה שהוא דורשה, דורש כל הארצות עמה. (ספרי חלק ב' פרק מ')

39 אפילו בני מזרח, אפילו הנדויים באיי הים, צריכין לגשמים בתקופת תמוז, אינן שואלין את הגשמים אלא בעת שארץ ישראל צריכה להן. שאם תאמר ישאלו בעת שהן צריכין להן, אפילו בימות החמה, נמצאו רואין את עצמן כאילו הן בארץ שלהן, אלא יהו רואין את עצמן כאלו הן באכסניא ולבם מכוון לארץ ישראל ושאלתו בעונתו (משנה ר' אליעזר פרשה שלישית).

40 אפס כי עז העם, אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבר לאסתמרא ארחין, והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. [תרגום הזוהר: דרך העולם הוא שהגבורים יושבים מבחוץ, וכאן אפילו יושבי העיר גבורים הם]. (זוהר חלק ג' דף קס"א עמוד א').

41 ארץ החיים. ארעא קדישא אקרי ארץ החיים [זו הארץ נקראת ארץ החיים] (זוהר חלק ג' דף מ"ה עמוד ב').

42 ארץ הצבי הוה אתמשך לכל סטרין ולא אתידע כו'. [תרגום הזוהר: ארץ ישראל היתה מתפשטת לכל הצדדים כעור הצבי ולא נודע איך]. (זוהר חלק ב' דף קל"ו עמוד א').

43 ארצות. תחומא דכל עמא ועמא סחרא לארעא קדישא דישראל כו'. [תרגום הזוהר: כל הארצות סובבים את ארץ ישראל]. (זוהר חלק ב' דף ל' עמוד ב').

44 "ארץ צבי". מה צבי אין זה עורו מחזיק את בשרו, כך ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה, רווחא, ובזמן שאין יושבין עליה, גמדא (גיטין נז, א).

45 ארעא קדישא אמצעיתא דעלמא, ובאמצעיתא דארעא קדישא איהו ירושלים, ובאמצעיתא דירושלים איהו בית קדשי הקדשים [תרגום הזוהר: ארץ הקודש אמצע העולם ובאמצע ארץ הקודש היא ירושלים. אמצע ירושלים הוא בית קודש הקדשים]. (זהר תרומה קנז).

46 ארץ ישראל היא טבורו של עולם שיושבת באמצעיתו, וירושלים באמצע ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל (תנחומא ה"ק).

47 ארץ ישראל היא חלקו יתברך, ולכן כל תפלה, ותלמוד תורה, ומצות, עולים דרך ישר אל הקדש בלי שום תערובות, וזהו קדושת ארץ ישראל, ואף בחורבנה שקולה ישיבת ארץ ישראל ככל המצות. ועל ידי שבני הגולה הם סיבה שיהיה ישוב, ויוכל להתקיים בארץ ישראל, יש להם גם כן חלק בתורה ותפלות של ארץ ישראל (ספר דבש לפי להרב חיד"א ז"ל מ"א אות ח"ה).

48 ארץ ישראל נבראת תחלה, וכל העולם כולו נברא לבסוף. ארץ ישראל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו מתצמית. ארץ ישראל שותה תחלה, וכל העולם כולו לבסוף (תענית י, א).

המרגלים רוצים להרוג את יהושע וכלב – למה?

49 אשכול. אתכלא חד מאינון זעירין קטפו, אמרו אי לדא אחסין קודשא בריך הוא לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין, הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין. [תרגום הזוהר: קטפו אשכול אחד מאותם הקטנים, ואמרו, אם את זה מנחיל הקדוש ברוך הוא לישראל אחרי שסבלו כל כך צרות ותלאות, הרי במצרים יש פירות גדולים כפלים]. (זוהר חלק ג' דף קס"א עמוד א').

50 אשכול. כרתו (המרגלים) ההוא אשכול, אתו לסלקא ליה לא יכילו, אתו לנטלא ליה לא יכילו, אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו, ההא דכתיב וישאוהו במוט בשנים, בשנים באינון שנים יחידן כו', מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא, עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו (להורגם) קאים כלב באיבא, אמר איבא איבא, אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך, מיד קליל גרמיה ויהבו לון. [תרגום הזוהר: כרתו המרגלים את האשכול באו להגביהו לא יכלו, באו לקחתו לא יכלו, באו כלב ויהושע והגביהו אותו ועמד על ידיהם, מכאן ידעו יהושע וכלב שעתידים הם ליכנס בארץ ולנחול בה חלק ונחלה, נמלכו כולם עליהם להרגם, עמד כלב לפני הפרי, ואמר פרי פרי אם בשבילך אנו נהרגים מה יש לנו בחלק שיש לנו בך, מיד נעשה קל ונתנוהו להם]. (זוהר חלק ג' דף ק"ס עמוד ב').

51 אשריהם יושבי ארץ ישראל, שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחייהם ולא במותן (מדרש שוחר טוב פרק ה).

אות ב'

52 באי הארץ כו' אינון תקונא דסיהרא (מלכות) כו', ולא הוו בסליקו עלאה כוותייהו (כדור המדבר) [תרגום הזוהר: באי הארץ לא היו במדרגת דור המדבר]. (זוהר חלק ב' דף כ"ב עמוד א').

53 "באר מים חיים" זו תורה של ארץ ישראל (ילקוט שמעוני שיר השירים).

54 "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" (אסתר). ר' יהודה בר בי סימון אומר סעודת ארץ ישראל הראה להן (מדרש מגילת אסתר).

55 בזמן שאדם בארץ ישראל, מלאכים משמרין אותו, וממי אתה למד? מיעקב (תנחומא וישלח אות ג).

56 "בחרתי הסתופף בבית אלהי" (תהלים פד). אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אפילו יש לי פרקלטין וטרקלין בחוצה לארץ, ואין לי אלא הסף אחד בארץ ישראל, בחרתי הסתופף (תנחומא ראה ח).

57 ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת (בראשית פרק ט"ו פסוק י"ח), בית הבחירה הי' בנוי בחלקו של בנימין, וכראש-תור יוצא מחלקו של בנימין לחלקו של יהודה, שנאמר: "ובין כתפיו שכן". ומפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו? משל למלך שבא אצל בניו לפרקים, כל אחד ואחד אומר: אצלי הוא שורה, קטן שבכולם אמר: אפשר שמניח אבא אחי הגדולים ושורה אצלי? עמד והלך ופניו כבושות ונפשו עגומה, אמר המלך: ראיתם בני הקטן שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו? עכשיו מאכל ומשתה יהא משלכם, ולינתי אצלו. כך אמר הקדוש ברוך הוא: בית הבחירה יהי' בחלקו של בנימין וקרבנות מכל השבטים. (ילקוטי שמעוני(.

58 בנעילה של יום הכפורים מאי אמרי? "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה', יברכך ה' מציון, וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך, וראה בנים לבניך שלום על ישראל" (במדבר רבה פ' יא).

59 בקש הקדוש ברוך הוא לתת ירושלים במדה, שנאמר (זכריה ב, ה): "ואמר אנה אתה הולך ויאמר לי למוד את ירושלים". אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם, ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן, ירושלים ששמך בתוכה, ומקדשך בתוכה, וצדיקים בתוכה, אתה נותן בה מדה? מיד "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה" (בבא בתרא עה, ב).

60 "ברוך אתה בעיר", זו ירושלים שנקראת עיר. "ברוך אתה בשדה" זו ציון שנאמר ציון שדה תחרש. אימתי מראה הקדוש ברוך הוא לישראל הברכה הזאת? כשיבנה ירושלים ויחזיר הגליות לתוכה (מדרש תנחומא כי תבא).

61 ברח מארץ ישראל לחוצה לארץ אין סותרין את דינו, מחוצה לארץ לארץ ישראל סותרין את דינו, מפני זכותה של ארץ ישראל (מכות ז, א).

62 ברכה. בזמנא דהוו ישראל בארעא קדישא, אינון הוו משכי ברכאן מלעילא לתתא, וכד נפקו ישראל מארעא קדישא, אעלו תחות רשו אחרא, וברכאן אתמנעו מעלמא. [תרגום הזוהר: מלמעלה למטה, וכשגלו נמנע ברכה מן העולם]. (זוהר חלק ב' דף קנ"ג עמוד א').

63 בשלשה דברים נתחלקה הארץ, בגורלות, באורים ותומים, ובכספים. הדא הוא דכתיב: "וישלך להם יהושע גורל לפני ה' במצפה". גורל, אילו לגורלות. "לפני ה'" אילו אורים ותומים. "בין רב למעט" אילו הכספים. אמר ר' אבין: אילמלא נתן הקדוש ברוך הוא חן כל מקום בעיני יושביו, לא היתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם (ירושלמי יומא פרק ד' הלכה א').

אות ג'

64 ג' דברים נתנו על תנאי, ארץ ישראל, בית המקדש ומלכות בית דוד (מכילתא יתרו).

65 ג' דברים אמר רבי יהושע בן לוי משום אנשי ירושלים: אל תרבה בגנות משום מעשה שהיה, בתך בגרה, שחרר עבדך ותן לה, והוי זהיר באשתך מחתנך הראשון (פסחים קיג, א).

נוחלי עולם הבא

66 ג' מנוחלי העולם הבא, אלו הן: הדר בארץ ישראל, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבת (פסחים קיג, א).

67 ג' מקומות אין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הם בידכם, ואלו הם: מערת המכפלה, קבורתו של יוסף ובית המקדש (בראשית רבה פרק עט).

68 ג' מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנו אלא על ידי יסורין ואלו הן: תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא (ברכות ה, א).

69 גבוה. ארץ ישראל עלאה מכלא [גבוה מכל שבע הארצות]. (זוהר חלק ג' דף ו' עמוד א').

70 גברת. ארץ ישראל גברתה אקרי כו'. (זוהר חלק ג' דף רס"ה עמוד א').

71 גוי אחד בארץ, בארץ הם גוי אחד כו'. (זוהר חלק ג' דף צ"ג עמוד ב').

72 גורל כו' הוה אמר דא ליהודה ודא לבנימין [תרגום הזוהר: הארץ כשנתחלקה בגורל, היה הגורל אומר זה ליהודה זה לבנימין]. (זוהר חלק ג' דף רפ"ד עמוד ב').

73 גילוי השכינה על הארץ כו' (בארץ ישראל). (זוהר חדש פרשת ויצא דף ל"ו עמוד א').

74 גלות. אלמלא דאמשיכן ישראל בעובדין בישין לסטרא אחרא בארעא קדישא, לא שלטו שאר עמין בארעא קדישא ולא אתגלו מעל ארעא. [תרגום הזוהר: אלמלא שהמשיכו ישראל על ידי מעשים רעים את הסטרא אחרא לארץ, לא היו הגוים שולטים בארץ, ולא היו גולים]. (זוהר חלק א' דף רכ"ט עמוד ב').

75 גליל. ארעא דגליל כו' תמן זמין מלכא משיחא לאתגלאה, בגין דאיהו חולקיה דיוסף. [תרגום הזוהר: בגליל עתיד מלך המשיח להתגלות]. (זוהר חלק ב' דף ר"כ עמוד א'. דף ט' עמוד א'. חלק א' דף קי"ט עמוד א').

76 גליל. יתער (מלכא משיחא) בארעא דגליל בגין דאיהו אתר קדמאה דאתחרבא בארעא קדישא, ובגין כך יתגלי תמן קדמאה לכל אתר. [תרגום הזוהר: בשביל שהגליל נחרב לראשונה בארץ, לכך עתיד מלך המשיח להתגלות שם בראשונה]. (זוהר חלק ב' דף ז' עמוד ב'. דף ט' עמוד א'. דף ר"כ עמוד א').

77 גליל. קודשא בריך הוא יתער מתייא דארעא קדישא ויקומון חיילין חיילין בארעא דגליל. [תרגום הזוהר: כשהקדוש ברוך הוא יחיה מתי ארץ ישראל, יקומו מחנות מחנות בארץ הגליל]. (זוהר חלק ב' דף י' עמוד א'. דף ר"כ עמוד א').

אות ד'

דוד מלכא משיחא

78 דוד המלך. כל יומא דדוד מלכא אתקיימא ארעא בגיניה, לבתר דמית אתקיימו בזכותיה. [תרגום הזוהר: כל ימי דוד נתקיימה הארץ בשבילו, וכשמת נתקיימה בזכותו]. (זוהר חלק א' דף קצ"ג עמוד ב').

79 דינים. כיון דעאלו ישראל לארעא, לא אשתכחת בה דינין תתאין וכנסת ישראל הות בה בנייחא על כנפי דכרובים. [תרגום הזוהר: כשנכנסו ישראל לארץ לא היה שכיח בה דינים]. (זוהר חלק ג' דף ק"ח עמוד א').

80 דירה. כל הדר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה כו'. (זוהר חלק ב' דף ע"ט עמוד ב').

81 דרש ר' שמלאי: מפני מה נתאווה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל, ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ, כדי שיתקיימו כולן על ידי (סוטה יד, א).

אות ה'

82 הקדוש ברוך הוא הפריש את ארץ ישראל תרומה מכל הארצות (תנא דבי אליהו זוטא פרק ב').

הקדוש ברוך הוא לבד שולט על ארץ ישראל

83 הקדוש ברוך הוא. הן לטב והן לביש קודשא בריך הוא שליט עלה (על ארץ ישראל), לטב בגין דלא אתמסרא תחות שאר ממנן כו, לביש בגין דלא יחדון אינ&#