ISRAEL613.COM

בס"ד

 

תוכחה ומזכי הרבים

REBUKE AND BRINGING MERIT TO JEWS

HOME        ראשי

PAGE 1

1     2

 

One should love admonition, for as long as there is admonition in the world, goodness and blessing come to the world, and evil departs from the world.    (Tamid 28a)

 

בעזהשי"ת

בס"ד

מזכי הרבים

מבואר באור החיים הקדוש דהמזכה את הרבים להראות לחבירו דרך הישר, יבא למדריגת מלאך מט"ט, שאין מדרגה משובחת מזו.

ובאבות דרבי נתן ומהר"י אבוהב בעל מנורת המאור מגדולי חכמי ספרדי כתב, "דהמזכה את הרבים השם יתברך משגיח עליו ועל בניו וזוכה לבנים צדיקים".

ובספר חסידים (סימן תר"ז) "המזכה את הרבים גם כשכבר כלו שני חייו הקצובים לו, מאריכין לו שנותיו עבור טובת דורו".

במסכת שמחות כתב, "המזכה את הרבים מובטח לו שהוא בן עולם הבא".

וז"ל הטור ביו"ד סימן רמ"ז: "ומי שאי אפשר לו ללמוד די מפני טרדת הזמן, יספיק לאחרים הלומדים ותחשב לו כאילו הוא לומד בעצמו".

ועיין בזוהר הקדוש פרשת ויחי שכתב בענין שותפות יששכר וזבולון, לפיכך הקדימו זבולון ליששכר, על שהוציא לחמו מתוך פיו ונתנו לפיו של זבולון, מי שתומך בבעלי תורה נוטל ברכות מלמעלה ומלמטה וזוכה לשתי שולחנות מה שאין זוכה לזה אדם אחר זולתו, עיי"ש. וכל שכן במזכה את הרבים, שעל ידי זיכוי הרבים באים אלפים מישראל לעשות תשובה, ולפיכך זוכה עי"ז ליטול כל ברכות שלמעלה ושלמטה וכנ"ל.

ונסיים בדברי החכם המקובל מוה"ר אלעזר שמואל ן' סיניור זצ"ל שכתב דהראשי תיבות מפרשת ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם הוא ו'חייב א'דם ל'זכות ה'רבים, ה'שכר מ'רובה (או המזכה מובטח) ש'יוליד פ'רי ט'וב י'ראה מ'זרעו (כדאיתא בפרשת תרומה זוכה לראות בנים לבניו) א'ורך ש'נים ר'בים ת'פילתו ש'ומע י' מ'הרה. ל'עולם פ'רנסתו נ'כונה י'מלא ה' מ'שאלותיו.

ואפשר לבאר דבריו, דאיתא בזוהר הקדוש על פסוק ואלה המשפטים "דא רזא דגלגוליא", וצריך ביאור. ועל פי הנ"ל יש לפרש, אף על גב דלפעמים על פי הגלגול מוכרח האדם להתייסר בעולם הזה בגלגול זה בעד חטאיו בגלגולים קודמים, אמנם על ידי שיזכה את הרבים יכול לפטור את עצמו מן הדין הזה, כי המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וממילא לא יחטא עוד בגלגול זה, ובזה גופא מה שאינו חוטא עוד מתקן מה שפגם בגלגולים הקודמים, ועל ידי זה יפטור מן היסורים, ואף אם נגזר עליו חס ושלום יסורים לא עלינו, כדרך העולם שסובלים כל מיני יסורים רח"ל בעולם הזה, מכל מקום על ידי זיכוי הרבים יפטר מכל אלה, ויהיו לו חיי נחת ושמחה ויזכה לכל הברכות האמורות בתורה הקדושה, וכדברי המקובל הנ"ל שמסיים שיוליד פרי טוב מזרעו, ואורך ימים ושנות חיים ותהא פרנסתו נכונה וימלא ה' כל משאלות לבו לטובה ולברכה.

 וכבר כתב הגר"א שהמזכה את הרבים מקבל שכר כנגד כולן, דהמצוות שמקיימים הרבים נחשבים לזכותו של מי שזיכה אותם, ועולים לחלקו עד סוף כל הדורות.

וזה לשון הגר"א בביאורו למשלי (פרק י"ח פסוק י"ד): "שלעולם יראה אדם להוכיח את חבירו על דבר שעושה לא טוב (פירוש לשונו: לא רק בעבירה ממש אלא גם על דבר לא הגון, כבתוספות ד"ה כבר בברכות ל"א:) כי אם ישמע לו ויטיב את מעשיו אז כל המצוות שיעשה הם על ידו (וגדול המעשה יותר מן העושה, קל וחומר כשנכפיל ריבוי פעולות מעשה התיקון על ידי מעשי המוכח מכאן והלאה) יטול שכר כמו העושה עצמו, ואם לא ישמע לו אזי יטול את הטוב ממנו כמו שכתב האר"י ז"ל, והוא בסוד זכה נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן והרשע נוטל חלקו בגיהנם, עכ"ל (ועיין בספר חסידים באריכות גדול).

והא לך מה שכתב האריז"ל בשער הפסוקים (ישעי', סימן כ"ו) על פסוק יחיו מתיך נבלתי יקומון, ירצה בזה, שכל מי שאינו עוזר בממונו לתלמידי חכמים בעולם הזה, יתקיים בו בזמן התחיה וארץ רפאים תפיל, כי אותם שנתרפו ידם להיטיב לבעלי תורה, ועל כן נקראים רפאים, כנזכר בפרשת בראשית בספר הזוהר, יהיו אז כמו נפלים, יען כי גרמו כי רבים חללים הפילה זה שלא הגיע להוראה (סוטה כ"ב ע"ב) מחמת כי אינו עוזר לו לעסוק בתורה, עכ"ל.

  

בעזרת השם יתברך

יראת שמים הוא אוצרו של הקדוש ברוך הוא

הרבה שנים חלפו מאז שנהייתי בעל תשובה, שאלתי לעצמי הלא כל היהודים צריכים להיות בעלי תשובה, ולמה יש כל כך מעט חכמים שמבינים שסוף סוף אמר החכם מכל אדם, (קהלת פרק יב[1] פסוק י"ג) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. ומסיים וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ. אמרתי ועשיתי, התחלתי לקנות ספרים ולחלקם לאנשים, ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו[2], התחלתי לזכות את הרבים בעניני יראת שמים. קניתי הרבה טלית קטן'ס וחילקתי אותם, רציתי שכל אחד ישמור את השבת, קניתי הרבה ספרים על השבת וחילקתי אותם כדי שכל אחד ישמור את השבת, עד שהיגעתי והיכרתי את הרבי שליט"א, וראיתי שהוא עושה כמוני כבר 36 שנה. סיפרתי לו את עבודתי שאני עוסק כבר כמה שנים, ונתן לי הרבה ספרים במתנה, והוא בשלו, מחלק ספרים לאלפים ורבבות.

התחלתי לעיין בספריו וראיתי שכל הספרים שלו ממש מלא יראת שמים, והוא מעוניין רק להוסיף יראת שמים בעולם, אמרתי בלבי הלא יראת שמים הוא כל אוצרו של הקדוש ברוך הוא, ורק על ידי יראת שמים אפשר בידינו להביא את מלך המשיח במהרה בימינו אמן, אבל לעת עתה חסר הרבה יראת שמים בעולם וצריכים למלאות את אוצרו של הקדוש ברוך הוא, הדבר היחידי בער בקרבי השאלה הזאת, איך אפשר למלאות את אוצרו של הקדוש ברוך הוא ולהגיע ולהודיע  לכל היהודים בכל העולם כולו ברגע אחת?

עלה עלי הרעיון לעשות סידי מאלפים ספרים שיכיל שמכיל אוצר של יראת שמים, על תפילין מזוזות צניעות טהרת המשפחה שבת ציצית, וכל יסודי הדת. ובשניות אחדות יהיה האוצר הזה אצל כל יהודי הרוצה לדעת את האמת את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון[3]. כך כל יהודי יכול להודיע לחבירו הרוצה ומחפש את דרך ה' שיגיע לאור יקר הזה אוצר של תורה ויראת שמים. ולא נגזים אם נאמר כי מאז ומעולם לא היה סידי כזה.

אמרתי ועשיתי סידי, שהספרים האלו יגיעו לכל העולם כולו, כי הגיע הזמן שהספרים האלו שמדבר על האמת יגיע לכל מקום בעולם, וכל שירצה להשיגה, יוכל זאת בניקל וללא שום קושי.

זה לא סוד כי עולם המחשבים כבשו את העולם, ובכל בית ישנם מחשבים אחד או שניים, ובשביל מה יש מחשבים אם לא בשביל ענייני קדושה?

על השאלה הזאת, ניתן התשובה, הכנסנו הכל בסידי, וברגע שאתה רוצה להגיע ליראת שמים הדלת פתוחה כמו שכתבו תלמידי בעל שם טוב בביאור "הפותח שער לדופקי בתשובה", אם אחד רוצה להיכנס ולעשות תשובה ודופק בשער אני רוצה להיכנס, הקדוש ברוך הוא פותח לו תיכף השער. והדבר הראשון כשפותח השער שרוצה לעשות תשובה הוא שידע על קדושת השבת תפילין ומזוזות ציצית טהרת המשפחה, שאם אינו יודע יסודי הדת איך יכול להיות יהודי, ובסידי הזה בהקשת התיבה שבת יגיע כל ההתעוררות על השבת, שאחר שילמוד ענינים אלו אי אפשר שלא ישמור את השבת, וכן בתפילין ומזוזות בקדושת בית המדרש ובשאר ענינים. ונותר לו רק לעיין או לשלוח להדפסה, וברגע אחד כל הספר בידו, ואם רוצה לתקן נשמתו לתקן כל העבירות אשר עבר בעניני חילול שבת יכול להדפיס הספר על שמירת שבת ולחלקו לכל הבתי מדרשים של העיר כולו בעד סכום קטן מאוד.

אם אתה רוצה לדעת למה משיח לא בא, ומי מעכב אותו? מי הם הערב רב האמיתיים שמעכבים את ביאת המשיח, ומה אתה יכול לעשות לקרב את ביאת המשיח, ולמה אחינו בני ישראל סובלים כל כך הרבה צרות בלי גבול רח"ל? על כל זה יש לך ספרים שלימים מלוקטים מש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים. ואם אתה מעוניין לדעת האמת על ענינים יראת שמים, בהסידי הזה תמצא: ספרים על משיח, גאולה, שבת, מזוזה, 260 ספרים וקול קורא'ס על צניעות ופאה נכרית, 72 ספרים וקול קורא'ס על קדושת בית המדרש, 72 ספרים וקול קורא'ס על שמירת עינים ומחיצה כשירה בבית המדרש, 747 ספרים וקול קורא'ס על עניני כשרות, שחיטה, ניקור, 45 ספרים טהרת המשפחה וקדושת המקוואות, ערב רב, [26 ספרים לגלות מי הם הערב רב שצריכים להתרחק מהם ולא לעזור להם לבנות ולהגדיל העבודה זרה'ס שלהם, ו100 קול קורא'ס [מזוהר הקדוש וכתבי האר"י וכל ספרי בעל שם טוב זי"ע] ספרים על ימות המשיח, - 26 ספרים על דיני תורה הפסולים ועל רבני הערב רב שמזייפים דיני תורה ומתירים אשת איש לעלמא ומרבים ממזירים בישראל וכו', תגיע למחוז חפצך. ולפי דעתי זו הגילוי הגדול ביותר של ימות המשיח ואיך להגיע בקרוב ממש להגאולה שלימה, על ידי שנקיים מה שאנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים להתוודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ, ונזכה בקרוב כי לה' המלוכה ומושל בגוים. ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיתה לה' המלוכה. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

המתחיל רק ללמוד בספרים אלו יודע כבר כי הדרך היחידי באוצר של הקדוש ברוך הוא הוא יראת שמים, יראת חטא אמונה בשכר ועונש, ובלא זה אינו יכול להיות יהודי. כמו שאמרו ז"ל במסכת ברכות (דף לג עמוד ב) ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר (דברים י'), ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי: אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר: (ישעיהו ל"ג) יראת ה' היא אוצרו! - אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא.

ואיתא במסכת שבת (דף לא עמוד ב), אמר רב יהודה: לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו, שנאמר (קהלת ג) והאלקים עשה שיראו מלפניו. ... דאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר: אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' וכתיב (איוב כח) ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו', שכן בלשון יוני קורין לאחת הן, - תסתיים. עד כאן לשון הגמרא שם.

ולכל זה אתה יכול להגיע כיום בהקלקה פשוטה במחשב המשרדי באמצע היום כשיש לך זמן רק לאיזה רגעים [או באמצעות המחשב האישי], בכל מקום בעולם, להזין עינים בארון הספרים שישנו בהמחשב [יותר מאלפים ספרים וקונטרסים], להגיע אל האמת שאתה מחפש כל החיים שלך.

אתה רוצה לקרב יהודי אחד ללמד אותו לשמור את השבת, תפילין מזוזות טהרת המשפחה ?

אתה לא צריך לסחוב אתך ארגז ספרים, אתה יכול להגיע ברגע אחד בבית שלו לכל הספרים שאתה מעוניין ללמוד בו.

בא ונספר לך סיפור: יהודי אחד בן שמונים שנה בא אל רבי בבקשה, היות וקיבל מאיזה חכם בארץ ישראל קמיע לשמירה, ונאבד לו, האם הרבי יכול לכתוב לי קמיע?

הרבי עונה לו, כן.

הרבי שואל אותו? האם יש לך מזוזות בבית? ענה לו אולי מזוזה אחת קטנה בדלת הראשון!

הרבי שואל אותו אתה מניח תפילין בכל יום?

עונה לו, ביום הבר מצוה הינחתי תפילין וזה הכל!

הרבי שואל אותו האם יש לך התפילין, עונה לו כן, הם בבית שלי במקום מיוחד.

אז למה אין אתה מניחם בכל יום?

עונה, אף אחד לא אמר לי שאני צריך להניח בכל יום.

הרבי שואל אתה הולך לבית המדרש?

עונה לו בכל שבת אני הולך לשלוש תפילות.

איך אתה הולך?

אני נוסע במכונה שלי.

הרבי שואל האם אמרו לך שאסור לנסוע בשבת במכונה?

עונה לו, אף אחד לא אמר לי לא לנסוע, להיפך אמרו לי לבא לבית הכנסת במכונה, וזה אני עושה הרבה שנים.

    הרבי שואל אותו האם כל הרבנים הקאבאליסטים שאתה נתתה להם הרבה כסף [ובנו מהכסף הזה בנינים גדולים מגדול וראשו בשמים, - מעשה דור הפלגה] ונתנו לך קמיעות לא אמרו לך שום דבר מהדברים האלה ששאלתי אותך?

עונה בהחלט שלא, כי אם אמרו לי הייתי עושה מה שאומרים לי.

  הרבי מסביר לו, תדע שהמזוזה הכשירה הוא הקמיע הכי הטובה, זוהי הקמיע של הקדוש ברוך ולא קמיע של בשר ודם, ורק הקמיעות האלו עוזרים באמת.

  הרבי מסביר לו היות והוא אדם זקן שאינו יכול ללכת ברגליו כהוגן, ישאר בבית בשבת ולא לנסוע במכונית, כי חילול שבת הוא העון הכי הגדול בעולם, ומסביר לו מה זה שבת, וכו'.

כך הרבי היה מדבר אל כל אדם, כידוע לכל אנשים שהרבי דיבר איתם.

כעת הגיע הזמן שכל אחד יכול ברגע אחת להיות רב ורבי הכי הגדול מה שאף רב ורבי לא עשו, ובלי סמיכות רבנות.

כאשר אתה יושב עם חבירך ומדבר איתו מול מסך המחשב, אתה אומר לחבירך, אתה רוצה באמת לראות משהוא מיוחד?

בא ונראה לך איזה דבר!

אתה מכניס הסידי ואתה מראה לו על השבת, על התפילין ומזוזות וכו'.

לדעתי זו הפצת המעיינות בקנה מידה שלא היתה עד כה. שבסידי הזה אתה יכול לעשות בעל תשובה. כל אדם בעולם יכול ולראות את האמת ולהגיע לכל פינה של יראת שמים ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתיך באהבה.

כעת כל אחד יכול לקיים בקלות הפסוק הזה (הושע פרק ו פסוק ג) "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת[4] אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ.

בספר החינוך (מצוה תריב ד"ה משרשי המצוה) כתב וזה לשונו: משרשי המצוה, לפי שכל עיקרן של עם ישראל היא התורה, ובה יפרדו מכל אומה ולשון להיות זוכין לחיי עד תענוג נצחי שאין למעלה הימנו בנבראים, על כן בהיות כל עיקרן בה ראוי שיקהלו הכל יחד בזמן אחד מן הזמנים לשמוע דבריה ולהיות הקול יוצא בתוך כל העם אנשים ונשים וטף לאמר מה הקיבוץ הרב הזה שנתקבצנו יחד כולנו, ותהיה התשובה לשמוע דברי התורה שהיא כל עיקרנו והודנו ותפארתנו, ויבואו מתוך כך לספר בגודל שבחה והוד ערכה ויכניסו הכל בלבם חשקה, ועם החשק בה ילמדו לדעת את השם ויזכו לטובה וישמח ה' במעשיו, וכענין שכתוב בפירוש בזאת המצוה ולמען ילמדו ויראו את ה'.

ובספר אורחות צדיקים (שער יראת שמים ד"ה ומאלו הפסוקים) כתב, ומאלו הפסוקים אנו למדים, שחייבים ישראל ליראה את השם, יתברך, ולהתעסק בהגיון תורתו, ולקיים מצוותיו, שמתוך יראת ה', יתעלה, יעסקו בתורה ויקיימו מצוותיו, ומתוך הגיון התורה יבינו פירוש טעמיה וחידושיה, ויתחכמו לדעת את השם, יתברך, וכחו וגבורתו וגדולתו ומעשיו הגדולים והנוראים והנפלאים, כדכתיב (תהלים סו ג): "אמרו לאלהים מה נורא מעשיך", וכתיב (תהלים לד יב): "לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם", עד כאן לשונו.

ונברך לשמו הגדול שזכינו לגמור הסידי:

וברוך השם, שברגע שיצא הדבר מכוח אל הפועל הצלחנו בעבודתינו בסייעתא דשמיא והרבה אנשים לומדים ומדפיסים הספרים הקדושים שנמצא בהסידי, בכל מקום בעולם, בבית, בעבודה, בדרך, בישיבה, וכו', כשיש להם איזה זמן קטן נכנסים להסידי ולומדים באיזה מצוה שרק נפשו משתוקקת אליו, ויהיה לו תועלת גדול להנפש גוף ונשמה. וכל הרואה את הסידי ישמח בשמחה ודיצה. ויזכה לעבוד את בוראו, ולבו יהיה ברה כחמה.

ברוך השם שזכינו כבר להכניס בהסידי יותר מאלפים ספרים וקונטריסים.

וברוך השם שזכינו להזמן שאפשר לזכות כל יהודי בעולם שיוכל להיות חבר נאמן לה' ולהתקשר עם החברי מזכי הרבים העולמי שהוא הזכות הגדול ביותר שיש באפשרי ליהודי בעולם להגיע, כמבואר בזוהר הקדוש.

זכור! המתנה הכי היפה שאתה יכול ליתן לאחיך לאחותך לחברך למשפחתך וכו' הוא הסידי הזה, וכל המציל נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא. דע לך כי בעולם הבא ידינו אותך על זה שכל ישראל ערבים זה לזה ויש לנו חיוב בערבות על כל אחד ואחד מישראל, ובדבר קטן כזה אתה יכול להצילך בעולם הבא ויסורים בעולם הזה על שתיתן לחבירך סידי, ואנו נשלח לך כמה סטיקערס שאתה רוצה שתוכל לחלק אותם בקלות מאוד, וכל אחד ואחד ישמח על המתנה הכי הגדולה שנתתה לו.

1.            כל אחד ואחד שיש לו איזה שייכות לעיתון, לירחון, וכו', יתן להם הסידי שידפיסו ויפרסמו שם הסידי. [ובעבור שמשלם להם איזה סכום קטן שיהיה מודעה יפה שכל אחד יראה בקל ולידע ולהודיע, ויעשו קאפיס לכל העיר, על ידי זה יכול לעשות הרבה בעלי תשובה אמתיים, בלי שידבר דיבור אחד, ויזכה להיות היחסן הכי הגדול בשמים[5]] ועל ידי זה תזכו להתברך בברכת שמים ממעל בברכה והצלחה.

2.         "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת" - כל רב ומנהיג בישראל שיש לו רק זיק של יראת שמים ורוצה להדריך את קהילתו בדרך האמת, כי אמת חותמו של הקב"ה (שבת נה.), יכול כעת בקל להגיע לתכלית האמיתי להרבות תורה ויראת שמים בעולם ולעורר את אחינו בני ישראל לתשובה שלימה, על ידי שיעורר בדרשותיו שכל אחד יעשה קאפיס מהסידי הזה, וילמדו כל יסודי הדת כגון כשרות, שבת, תפילין מזוזות, ציצית, צניעות, טהרת המשפחה, עניני שכר ועונש של גן עדן וגיהנום ויראת שמים, תיקון הברית, שמירת עינים, קדושת בית המדרש, כי בלי יראת שמים ויראת חטא אי אפשר להיות יהודי,  ועל ידי זה נזכה "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו "ושם נעבדך ביראה" בב"א.

השם יתברך יחיינו ויקימנו לביאת גואלנו, והזכות הרבים הגדול הזה יעמוד לכל העוסקים ב"אור התורה מחברה מזכי הרבים העולמי שמגיע לכל יהודי בעולם" לנו ולזרענו מעתה ועד עולם.

הכ"ד המתאבקים בעפר רגלי החכמים ותלמידיהם עבד לעבדי ה'.

 

בכבוד רב, ידידכם וידיד כל בית ישראל,

בברכת כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל ישראל

אברהם הררי, יושב ראש                                                                     יצחק ווייס, מנהל

 

שער הספרים על צדקה וערב רב

1.     צדקת ישראל

2.     הכנסת אורחים

3.     צדקה באנגלית יש כבר השערים ומעשר על השולחן

4.     כל עניני צדקה להציל נפשות בענגליש

5.     העשירים בבית דין של מעלה ענגליש

6.     מזכי הרבים הסיפור מרבי מיכל מזלאטשוב ז"ל

7.     לעשות קול קורא'ס על הצדקה

8.     המכתב לרייכמאן

 

אל הקהל!!!

מכתב מחברה מזכי הרבים העולמי שלקחנו מהם הרבה ספרים שהוציאו לאור לזכות את הרבים, ואשרי חלקם שנתעוררנו מהם, וכעת הגיע הזמן שכל אחר יכול להיות מזכה הרבים גדול על ידי שעושה 100 קאפיס מהסידי הזה ובזה יחלק 200.000 אלף ספרים בקלות, ויעלה לו רק 25$ היש לך צדקה יותר גדולה מזו? – ואם תעשה חשבון הנפש מדיוק ותקרא כל הספרים על הערב רב נראה שאולי כמעט ולא זכינו ליתן הצדקה שלנו במקום של קדושה, ועם מה נבוא לבית דין של מעלה אם אין לנו לא תורה ולא צדקה ומעשים טובים.

על כן על ידי שנזכה לחלק כמה יותר סידיס נזכה לזכות את הרבים ולעשות אלפים מישראל בעלי תשובה, ונזכה לקבל כל ברכות שלמעלה ושלמטה, ונזכה לראות בנים צדיקים במובטח בחז"ל שהמזכה את הרבים זוכה לבנים צדיקים, ונזכה להיות היחסן הגדול בשמים, [ראה לעיל הערה 5], וכמו שכתוב באבות דרבי נתן ומהר"י אבוהב בעל מנורת המאור מגדולי חכמי ספרדי: "דהמזכה את הרבים השם יתברך משגיח עליו ועל בניו וזוכה לבנים צדיקים". ובספר חסידים (סימן תר"ז) "המזכה את הרבים גם כשכבר כלו שני חייו הקצובים לו, מאריכין לו שנותיו עבור טובת דורו". ובמסכת שמחות כתב, "המזכה את הרבים מובטח לו שהוא בן עולם הבא".

 

וועד המרכזי העולמי לקיום היהדות

VAAD HAMERKAZI HAOLAMI LEKIYUM HAYAHADUT

 

הזדמנות בלתי רגילה

הארגון "חיזוק הדת וקיום היהדות שעל ידי חברה מזכי הרבים ד'האלמין'", שסניפיו פזורים על פני כל הארץ, נמצאים בקשיים עצומים, שמפריע לעבודת הפצת היהדות. למרות זאת שלח הארגון לכל ארץ ישראל 284 אלף ספרים. הספרים הגיעו לכל כפר ומושב נידח שנמצאים שם יהודים (חלק מהמכתבי תגובה על הספרים כבר נדפסו בספר "עדותן של רבנים", ב' חלקים).

לא ניתן לתאר את העבודה הקשה והסבל הכרוכים בהשגת מטרה זו. ההוצאות האדירות והעבודה במסירות נפש של עסקנים חשובים ומפיצים שהתמסרו לכך בלב ונפש, יומם ולילה, בעבודת הסַדַר, ההגהה, הדפוס, הכריכה והעברת הספרים לאיחסון שנעשה בעגלות יד (בגלל מחסור בכסף), ואחר כך המשלוח, לסדר, להעמיס על משאיות, להביאם למשרד הדואר ולהוריד את הספרים שם. מדובר כאן במספר רב מאד של ספרים. תבררו אצל כל מחבר ספרים שהוציא לאור סט ספרים כמה עבודה וזיעה צריך לתת בכדי להפיץ אלף או אלפיים ספרים. ועתה תתארו לכם כשמדובר במאות אלפי ספרים והספרים נשלחים חינם. השתדלות מיוחדת נעשית שהספרים יגיעו למקומות נידחים שאף אחד לא מגיע אליהם.

לא קיים כיום שום מוסד, ישיבה, בית מדרש, כולל, אירגון, חדרים, סקולס, בתי דינים, רבנים, דיינים, שוחטים מוצי"ם, מחנכים וכו' שהספרים לא הגיעו אליהם, והתגובות מוכיחות שלא זו בלבד שאנשים מרווים את צמאונם ומחיים את נפשם על ידי תוכנם העשיר של הספרים, אלא שספרים אלו משמשים רבנים ושוחטים רבים וכו' כקיצור שולחן ערוך ומורה דרך כיצד עליהם להתנהג ולהדריך אחרים, בזמן כזה שהנסיונות רבים ונוראים, להתחזק ביהדות בכל המובנים של תורה, שבת, שחיטת ואכילת בשר, כתיבת תפילין ומזוזה, ציצית, כשרות המאכלים וכו'.

הכתר שבספרים אלו הוא הייחוד שבהוראות מציאותיות איך להתחזק ולשמור על היהדות כפי שהי' בימים ההם וכן למסור את הדרך אשר ילכו בה לדורות הבאים.

נקרע הלב להביט בפני העסקנים שנטלו על עצמם את העבודה במסירות נפש, שכורעים תחת סבל העבודה הקשה, ובנוסף לכך המחסנים שעובדים בהם מלאים חרקים ופשפשים וכל השרצים למיניהם שורצים שמה כאילו היו מקום מגורם. לא יאומן כי יסופר. איש לא יאמין לכך מבלי אם לא יראה את הדבר במו עיניו.

מכתבים קורעי לב מגיעים כסדר מהעסקנים בטענה מדוע מגיע להם מכה כפולה ומכופלת. בה בשעה שהם נותנים מזמנם אלפי שעות לשם שמים להביא את אור תורה ומצוות לכל המקומות בארץ ישראל, מדוע עליהם לעבוד במצב קשה כזה. וגם, העובדה של הפיזור מפריע לעבודה של הפצת תורה ויהדות, היינו שהעבודה נעשית מתוך כמה מחסנים, מחסן אחד לאיחסון והעבודה לסדר אותם נעשה במחסן אחר, המשרדים ששם נעשים החשבונות נמצאים במקום אחר, סך הכל ישנם 9 מחסנים. במחסנים אלו נעשים העבודות מידי יום ביומו בלי הפסקה (לעיתים עובדים שעות רבות במחסן מבלי להרגיש אם זה יום או לילה).

טוענים הם למה נגרע? מדוע שלא נהי' מסודרים כשאר המוסדות שכבר שנים הם לא יודעים מה זה לעבוד במחסנים? סוף כל סוף כל מוסד פועל בשטח מסויים, זה בתורה, זה במעשי חסד, זה בעבודה וכו'. המוסד שלנו אין אנו מתביישים לומר שהוא במידה מסויימת שקול כנגד כולם, כי הוא מכניס את רוח החיים וההדרכה וכן נותן חיזוק לשמור את דרך המסורה על כל צעד ושעל, הוא משמש כמורה דרך ומגדל אור למורי דרך כיצד לחנך את הדורות הבאים. מדוע יימנע מעבודתינו בגלל דבר פעוט כזה של חוסר בנין ראוי לשמו בארצנו הקדושה.

האם אין בנמצא באמריקה או באירופה עשיר שיהי' לו השכל לנדב בנין שיקרא על שמו וגם יהי' שותף עם כל הזכויות של העבודה הנעשית כאן למען הרמת התורה והיהדות בארץ ישראל?

לא יאומן שלא יהי' לפחות אחד עם שכל הישר שיבין שבזה הוא קונה לעצמו זכות שמעט עשירים זוכים לכך בכל ימי חייהם. תארו לעצמכם, אלפי אלפי ילדים מקבלים שנה בשנה ספרים וחומר אחר שמפיח בהם רוח אהבת התורה והמצוה, התלהבות ליהדות בכלל ולמצוות היסודיות בפרט, כשמירת השבת, טהרת המשפחה, כשרות, אמונה טהורה וכו' (עד כאן מכתבי הזעקה של עסקנינו בארץ הקודש).

ועתה מורי ורבותי!!

אין לנו מה להוסיף כי כל אחד הרי מבין את הזכי' הנוראה וכן הגן עדן המופלא שהעושר יכול לזכות על ידי נדבת בנין עבור העסקנים. נותר לנו אך ורק לומר "כל הקודם זכה, ואשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא". בלי ספק יהי חלקך בגן עדן עם הצדיקים והצדקניות הגדולים.

המעוניינים יפנו בהקדם:

חברה מזכי הרבים העולמי – לחלוקת מליוני ספרים על ידי סידיס
 

החכם עיניו בראשו...

אשרי אדם שמניח זכותים בחיים חיותו שיניבו פירות לאורך ימים, לאחר מאה ועשרים שנה. הספרים הקדושים משבחים מאד דבר זה, ובזכות זה יאריך השי"ת ימיו ויחזק את כוחותיו וינוב בשיבה טובה, ויצליחהו בכל מעשיו.

קטעים מספרי קודש  אודות חשיבות ונחיצות ד"קרן קיימת"  ואין לך קרן קיימת לעולם הבא יותר ממה שאתה מחלק כמה יותר סידיס


 

מנהג קדום הוא שבעלי יכולת עושין בחיים חיותן "קרן קיימת" שיפזרו ממנו לצדקה ביב חודש להסתלקותן וכן בכל יום יארצייט שלהם.

ועצה טובה לנהוג כדרך בנ"א לקנות ביטוח חיים (לייף אינשורנס פאליסי) כדי להניח ממון ליורשיו, כמו כן יקנה ביטוח חיים (פאליסי) מיוחדת ע"ש מוסד של צדקה (שיהי' רשום עלי' שהיורש לזה (בענעפישערי) הוא קופה של צדקה שתומ"י אחר מותו ילך ממון זה לקופה של צדקה, ואז יהי' נכון לבו ובטוח שיקויים אצלו והלך לפניך צדקיך וגו'.

 

מספר הקדוש קב הישר

כתב בס' קב הישר (פ"ל) שיתן בחייו צדקה בעין יפה, ויעסוק בגמ"ח, כי מי יודע אם יקיימו בניו צוואתו, וטוב שישליש הסכום ביד איש מהימן יעוש (ובכהג שהשלישו ביד אחר לכוע מחוייבין הבנים לקיים הצוואה במילואו מצד מצוה לקיים דברי המת.

וכן כ' החפץ חיים שלא יסמוך על בניו שהם ישלימו אחריו במעשיהם ויעלו את נשמתו... וז"ש הלל אם אין אני לי מי לי. ועיי"ש תוכחה מגולה שלא יסמוך בנפשו שכשיהי' סמוך לפטירתו אז יעשה צוואה ויצווה לבניו אחריו... ע"כ טוב שעוד בחייו יוציא מרשותו המעות לקנות איזה דבר שיביא ריווח בשביל ת"ת או גמ"ח, ויברור איזה בטוחים ונאמנים מן העיר שימסור הענין על ידם וכו’.

מספר הקדוש יש נוחלין

וכבר כ' בהקדמה לס' יש נוחלין דמה שבני אדם שמחים כשמנחילין עושר לבניהם אחריהם, הוא שמחה של שטות, כי מה יתן ומה יוסיף שלימות לנשמתו העלובה במה שיניח לבניו כל טרחו ומאודו, הוא יהא מושלך בבור תחתית והם ישבו בבתיו הגדולים והטובים ובעליותיו מרווחים בקול זמרים ושבחים, והוא ישב בדד וידום ביליל וגנוחים ויוריד לארץ ראשו ביגון וקול בוכים, וישכון בין קימש וחוחים, הם ממונו אוכלים למעדנים, והוא עפר לחמו. אשכלות מרורות למו, חמת תנינים עם ראשי פתנים, הם ממונו יהיו אמונים עלי תולע, והוא יחבק אשפתות ורמה ותולע וכו'. ואם אין הוא לו מי לו, ואם לא עכשיו אימתי, כי אין מעשה בשאול אשר הוא הולך שמה, ע"כ אין דוחין נפש מפני נפש, דהיינו נפשו מפני נפשות ב"ב... ולבזבז הרבה והרבה מן ממונו, והשאר יניח לבניו, כדי שיהי' לו ג"כ נחת רוח מממונו, ויקח עמו לבית מלונו, לצורך פרנסתו ומזונו, כי רב ממנו הדרך וכו'.

...ויעשה בענין שצדקתו תעמוד לעד ולדורות עולם ויאכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו ג"כ לעולם הבא.

 מהגאון הצדיק הקדוש בעל חפץ חיים זי"ע:

מעצתו שיעץ לאיש נבון לעוררו מה שיעשה בחיים חיותו בממונו לאחר מאה ועשרים שנה לטובתו.

וזלה"ק" והוא נחוץ מאוד... שמחוייב להתבונן לעשות סדר מה שיתנהגו בנכסיו אחרי מלאות ימיו. כי למי אתה עמל?

והיינו שצריך האדם בעצמו בימי חייו להתחזק ולתקן הכל. ועצתי היעוצה, אם כבודו הי' שומע לי שיחלק נכסיו, וחלק אחד מזה יניח לעצמו לעשות בזה דברים טובים, ולמנות על זה אנשים מפורסמים בישראל לי"א ונאמנים שיעשו כפי רצונו בהעזבון, או שיעשה "קרן קיימת" והריוח ילך על דברים טובים. ובזכות זה יאריך ה' ימיו ויחזק את כוחותיו וינוב בשיבה טובה, ויצליחהו בכל מעשיו ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים כחפצו וכחפץ אוהבו נאמן הדורש טובתו...

העתק מספר פלא יועץ:

טובה לגבר כי יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'... לכן זוהי דרך ישרה שבעודנו בבחרותו ובבריאות יכתוב צוואתו ויצוה בכל תוקף לקיים את אשר ימצאו כתוב... וכשמחלק נכסיו יטול לעצמו חלק בראש להיות קרן קיים ביד נאמן והפירות ישלחו לו מעדנים לנפשו. זוהי דרך ישרה תפארת לעושי' ותפארת לו מן האדם. וראוי לכל אדם לחוש ולקיים צוואות הרב רבינו יהודה החסיד כי הדברים עתיקים, ומי שיודעם ועובר על דבריו הרי זה מתחייב בנפשו, ושומע לו שומר נפשו.

 תתאר לעצמך איך שהיה ביכלתך לחלק כמה אלפים סידיס כאלו [ועל ידי זה חילקת מליוני ספרים על יסודי הדת], וכל זה יעלה לך סכום קטן, ועל ידי זה תקנה לך חלק הכי גדול לעולם הבא, ואם תזכה לזה אז טוב לך בעולם הזה ובעולם הבא.

 על ידי שתזכה את הרבים בחלוקת סידיס אתה מובטח ברפואות, ישועות ופרנסה ונחת מילדיכם וכל טוב.


[1]) ושם קהלת (פרק יב פסוק ח - י"ג) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל: וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה: בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד: וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.

ורש"י פירוש שם : (פרק יב פסוק יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא - מה שתוכל עשה ולבך לשמים: ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם - כי לדבר הזה נברא כל האדם.

[2]) ראה רש"י במדבר (פרק כב פסוק לה) על הפסוק "לך עם האנשים" - בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו. לך עם האנשים, כי חלקך עמהם וסופך להאבד מן העולם. ואפס - על כרחך את הדבר אשר אדבר וגו'. וכבר אמרו (מכות י ע"ב) בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו, שנאמר אני ה' מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך. וראה עוד בשו"ת התשב"ץ חלק א' (סימן קמב), ובשו"ת דבר שמואל אבוהב (סימן קלח), ובכסא רחמים (פרק טז הלכה א').  

[3]) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת "הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן", (שמות פרק יח פסוק כ').

 [4] ) ראה בפירוש הרד"ק שם (הושע פרק ו פסוק ג): ונדעה נרדפה - תהיה הסכמתינו ודעתינו כאחד ונרדפה כלנו לדעת את ה'.

ונדעה - כמו ונדעה בינינו מה טוב לדעת את ה' לעשות משפט וצדקה כמו שכתוב הלא היא הדעת אותי נאם ה' ואמרו חז"ל פירש נדעה אותו ויתברר אצלינו כאשר התברר אור השחר שאין שם עבים זהו נכון מוצאו כאשר אמר דוד לשלמה בנו דע את אלהי אביך ועבדהו בתחילה דעהו ואחר כך עבדהו כי אם לא ידע דרך יחודו למי יעבוד על כן אמר ונדעה נרדפה בתחלה נדעה ואחר כך נרדפה לדעת את ה' כלומר לעבדו.

וראה באבן עזרא הושע (פרק ו פסוק ג): ונדעה - שנדרפה לדעת את ה' כי זה סוד כל החכמות ובעבור זה לבדו נברא האדם רק לא יוכל לדעת את השם עד שילמד חכמות הרבה שהם כמו סולם לעלות אל זאת המעלה העליונה וטעם כשחר כי בתחילה ידע המשכיל השם יתברך במעשיו כמו השחר בצאתו ורגע אחר רגע יגדל האור עד שיראה האמת.

[5] ) המזכה את הרבים הוא היחסן הכי הגדול בשמים

בספר ישמח משה על התורה בהקדמה בקונטרס תהלה למשה דף י"א ע"ב וזה  לשון קדשו: מבואר בזוהר תרומה (דף קכ"ט ע"א) כמה הפליגו שם כמה גדולים זכות הצדיקים שמחזירים רשעים בתשובה.

וכן שמעתי מאדמו"ח ז"ל אשר סיפר לו מוזלל"ה, איך שפעם אחת נפגשו בעולם העליון רש"י ז"ל עם הרב הקדוש ר' איציקל מדראהאביטש ושאל רש"י ז"ל ר' איציקל איזה זכות ומצוה יש לו לבנו הרב הקדוש ר' מיכל המגיד משרים מזלאטשוב מה ששומע שמרעישין בכל העולמות עם בנו הרב הנ"ל, והשיב לו ר' איציקל הנ"ל, איך שלומד תורה לשמה ולא נתקררה דעתו של רש"י ז"ל, ואמר לו עוד שבנו הרבה לסגף את עצמו בתעניתים וסגופים וגם בה לא נתקררה דעתו הקדושה, ואמר לו עוד אשר הרבה בגמילות חסדים וצדקה ופיזר נתן לאביונים וכדומה, ועוד לא נתקררה דעתו.

שוב אמר לו שרבים השיב מעון ועשה הרבה בעלי תשובה בעולם ובזה נחה ושקטה דעתו של רש"י ז"ל, ונחה דעתו הקדושה מה שמרעישים אתו כל הפמליא של מעלה עד כאן.

מובן כי מעשה כזאת לא יוכל לספר אשר עיני בשר לו ואך לאדם אשר עיניו משוטטות בעולמות עליונים שומע ורואה מה שלא ישמע לזולתו. יוכל לספר כזאת.

 

 

מאמר מצות התוכחה מזוהר הקדוש

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא:

ספר ויקרא (פרק יט יז)

רעיא מהימנא פרשת קדשים

ק) לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך וגו'. פקודא דא, לאוכחא לההוא דחטי, למחזי לי' רחימו סגיא, דרחים לי' בגין דלא יתענש איהו. דהא בקב"ה כתיב, כי את אשר יאהב ה' יוכיח. וכמה דקב"ה עביד ואוכח למאן דרחים לי', הכי יוליף ב"נ מההוא ארחא, ויוכח לחברי'. קב"ה במאי אוכח לבנ". אוכח לי' ברחימו בסתרא, אי יקבל לי' יאות. ואי לא, אוכח לי' בין רחימוי, אי יקבל יאות. ואי לא, אוכח לי' באתגלייא לעיניהון דכלא. אי יקבל יאות. ואי לאו, שרי לי', ולא אוכח לי', ושבח לי' ייזיל ויעביד רעותי'.

 

פירוש הסולם

ק) לא תשנא אחיך בלבבך הוכח וגו'. מצוה זו הוא להוכיח אותו שחוטא, ולהראות לו אהבה רבה שאוהב אותו, כדי שהמוכיח לא יענש. כי בהקדוש ברוך הוא כתוב, את אשר יאהב ה' יוכיח. וכמו שהקדוש ברוך הוא, עושה, ומוכיח למי שאוהב אותו, כך ילמוד האדם מדרכו זה, ויוכיח את חבירו שאוהב אותו. הקדוש ברוך הוא במה מוכיח את האדם. הוא מוכיח לו באהבה, בסתר. אם מקבל תוכחתו טוב, ואם לא הוא מוכיח אותו בגלוי לעיני כל. אם מקבל טוב, ואם לא, עוזב אותו ואינו מוכיחו יותר, כי עוזבו שילך ויעשה רצונו.

 

 

The holy Or Hachayim commentary to the Torah explains that someone who brings merit to many, showing another Jew the right path, comes to the level of the angel "Metat," the most praiseworthy level that can be. Avos D'Rabbi Nosson and Menoras Hamo'or (by Rabbi Yitzchak Abuhav, one of the great luminaries of medieval Spanish Jewry) state that when one brings merit to many, then G-d Himself watches over him and his children, and he merits that his children are righteous. Sefer Chassidim, by Rabbi Yehuda HaChossid, states that when one brings merit to many, then even when his pre-ordained number of years are up, his life is continued for the benefit of his generation. The tractate S'mochos states that one who brings merit to many will experience the World to Come.

The Tur (Yoreh Deioh, ch. 247) states: "One for whom it is impossible to study Torah himself because his time is so occupied, should support others who study and he is considered as if he studies himself."

The holy Zohar (Parshas Vayechi) says about the partnership of Yissochor and Zevulun that Zevulun's name is mentioned before Yissochor's because he would take bread designated for his own mouth and give it to Yissochor to eat - "one supports those who study Torah receives blessings Above and below and merits to sit at two 'tables,' which no one else besides him merits..." How much more is this true for someone who brings merit to many, which causes thousands of Jews to return to G-d, which is why he thereby merits to receive all these blessings both Above and below.

Finally, the sage and Kabbalist Rabbi Elazar Shmuel ibn Senior brings the following acronym on the verse "V'AiLe HaMiShPaTIM ASheR TaSIM LiFNeIHeM" (Shmos 21:1): "V'chayev Adam L'zakos Horabim, Has'char Meruba [or: Ham'zakeh Muvtach] Sheyolid Peri Tov Yireh Mizaro, Orech Shonim Rabim, Tefiloso Shomeia Y... [G-d's Name] M'heira, L'olom Parn'soso N'chona, Y'malei Hashem Mishalosov" - "And one has the duty to bring merit to many others; the reward is great [or: the one who gives merit is assured] that he will have children, seeing fine descendants from his children [as the Zohar, Parshat Truma, states that he will have the privilege to see his grandchildren], many long years, G-d will heed his prayer quickly, his livelihood will be readily available, G-d will fulfill his requests."

This can be explained based on the Zohar's comment on the same verse: "This is the mystical secret of reincarnations." In the verse's context, this comment seems difficult to understand. It can be explained, however, according to the theme of the above acronym: Sometimes, when a soul descends into this world, it must suffer here to correct its sins in previous incarnations. But when that person brings merit to many, "one who brings merit to many, no sin shall come about through him" (Avos 5:18). As a result, he sins no more in this incarnation, thereby correcting the spiritual damage of his sins in previous incarnations. This liberates him from any suffering he should receive in this world, and instead of a life of suffering, he lives a comfortable and happy life, with all the blessings mentioned by our holy Torah, and as the Kabbalist concludes: "He will have... fine descendants from his children, many long years... his livelihood will be readily available, [and] G-d will fulfill his [heart's] requests" for life and blessing.

 

THE INTENSIFICATION OF THE KELIPOT IN OUR TIMES

           R. Chayim Vital writes in Sefer HaChezyonot that he once asked his mentor, the Ari z"l, how he could have such a lofty soul when [in reality] even the most insignificant person of the earlier generations was incomparably more righteous and pious! The Ari z"l replied:

     Realize that greatness of the soul does not depend on man's perceivable deeds. Rather, Hashem probes the hearts and minds of men according to each time period and generation. A very small deed in this generation is equal to many mitzvot in the earlier generations. This is so because the kelipah and the evil forces have so vastIy intensified in our generation that they are infinite and immeasurable. This was not the case in the earlier generations. Therefore, had I lived in those generations, my deeds and wisdom would have been wondrous, and they would have surpassed those of many of the earlier tzaddikim ­Tana'im and Amora'im.

 In his work, Netiv Mitzvotecha, the holy Kabbalist, R. Isaac'l of Komarno, comments on this:

        And now, my brother, take heed! If in the days of our master, the Ari, there was such an enormous intensification of the kelipot, what are we to say during these bitter times? Surely, we should embrace anyone who bears the name of Israel and invoke merit and love upon him. All of his sinful deeds are a result of the strengthening of the evil forces and are due to the hardships and suffering which have caused him to lose his understanding. I swear by the Eternal G-d that all of the wicked Jews in this country, particularly those in Germany, are like infants who were kidnapped by Gentiles. They act under duress and speak out of ignorance. In an instant, they would all be willing to spill their blood like water - with love, happiness, and joyful dancing - for the sanctification of God's great name (Netiv Mitzvotecha, Netiv Emunah 6:10)

 

the Yaarot devash wrote (On Avot 2:6) He who doesn’t engage and confronts evildoers who want to deviate others from the path of the Torah, that person doesn’t worry for the humiliation done to Hashem and is not considered to be in the level of a man

 

R' Chaim Sofer writes in his illustrious work, Sha'arei Chaim (6a): "Woe to us from the day of Judgment; Woe to us from the Day of Rebuke, when the time comes for Hashem to search through the action of every living being and it will be found written: This righteous man desecrated the Sabbath; this pious man transgressed the prohibition of Niddah; this G-d fearing man transgressed the prohibition against eating non‑Kosher food and wearing shaatnes; this holy man is guilty of having relations with a married woman. All believers will be astonished and wonder at the sins attributed to these pious men, for these men were part of a generation of righteous. But Hashem will reply in wrath, "Behold, it was in your power to rebuke such and such a wicked man. Why did you not remember him and remind him of his sin?

It is quite evident that those who have the capability to rebuke and admonish their fellow man are required to do so. Hesitation or neglect of this requirement is calamitous; perseverance and meticulous fulfillment of this responsibility accrues abundance of blessings.

 

THE HOLY RABBI CHAYIM VITAL ZT’L WARNS US ABOUT THE CATEGORY OF RABBIS WHOSE MAIN PURPOSE IS HONOR AND TO MAKE A NAME FOR THEMSELVES

We read in the introduction to the Holy book Etz Chayim what  Rabbi Chayim Vital, may his merit shield us, (who was the student of the Holy ARI zt’l) wrote concerning the Erev Rav:  All those that do kindness and toil in the Torah, all they do for themselves, and in particular through our many sins, in our times, the Torah has been made into a hammer with which to do their own ends for many baale torah, who occupy themselves in the Torah in order to receive their reward and other benefits and luxuries, and in order to be in the group of heads of Yeshivot, and judges (dayanim) in their courts, so that their names and fame are spread throughout the land, and the actions of these Rabbis resemble those of the generation of the Dispersion, those who built the Tower of Babel, with its top reaching the heavens, and the main motivation for their actions is what is written there in the Torah: “Let us make a name for ourselves” as it is written in the Zohar (Bereshit 25b) on the verse : “These are the generations of the Heavens and earth…” that there are five types of Erev Rav and the third type is called Giborim (powerful ones) and on them it is written: “These are the Giborim of old, men of name” and they belong to the side of those about whom it is written: “Let us build for ourselves a city and a tower…” and let us make a name for ourselves by building Synagogues and Houses of Study and putting in them Torah Scrolls with crowns on their heads but not for G-d’s sake they do thus but for their own benefit.

 BETTER FOR THESE RABBIS HAD THEY NOT BEEN BORN

Continues the Holy Rabbi Chayim Vital: And on this type of Erev Rav it was said in the Talmud (Berachot 17): “He who occupies himself with the Torah not for its own sake, it would have been better for him had his fetus overturned and would not have come out to the air of the world” And indeed these people look humble and righteous, when they say that all their involvement with the Torah is for its own sake, nevertheless the Great and wise, the Tanna Rabbi Meir peace be upon him, testified against them that it is not as they say, when he said (what we just quoted at the beginning of the introduction, Pirke Avot 6:41): “Rabbi Meir said: He who studies the Torah for its own sake (without ulterior motives) deserves many things, and not only that, but the whole world is indebted to him. And he is called beloved friend, loved by G-d and men, he pleases the Creator and humanity. The Torah covers him with modesty and fear, makes him virtuous, merciful, devote, just and faithful, moves him away from sin guiding him by the path of virtue, etc” “The secrets of the Torah are revealed to him and he is turned into an endless fountain of wisdom, and he becomes modest, patient, forgiving offenses, etc”

 

THE EREV RAV BUILD GREAT SYNAGOGUES
AND YESHIVOT ONLY TO  BECOME FAMOUS
 AND NOT FOR HASHEM'S SAKE

Zohar ha Kaddosh I 25

See also Introduction  to Etz Chayim R Chayim Vital

 

מה אומר רבי חיים וויטאל והבעל שם טוב זי"ע

על הבנינים הגדולים והמפוארים בירושלים ובכל ארץ ישראל ובכל העולם

הבנין הכי הגדול בירושלים - הערב רב הכי הגדול בעולם

אתה נותן להם כסף אתה מחזיק את הערב רב הכי הגדול השטן הכי הגדול בעולם שילחם נגד משיח צדקינו 

עם הכסף שלך שאתה מחזק אותם אתה נלחם נגד הקדוש ברוך הוא, שלפני ביאת המשיח הקדוש ברוך ילחם עם הערב רב, ואתה מחזק את השונא הגדול של הקדוש ברוך הוא

כמה יותר ספרי תורה שהוא מכניס בבית המדרש שלו יותר קליפה מכניס, כי כל זה עושים בשביל הגאווה הגדולה שמסריח מסוף העולם ועד סופו (ראה באריכות בעץ חיים הקדמה א', ובתולדות יעקב יוסף פ' נשא).

 האם ידעת? איזה עשירים הם ראשי הערב רב, מעכבים את הגאולה שלימה ונלחמים ישר נגד הקדוש ברוך הם עם כל הצדקות שנותנים, וכמה יותר צדקות שנותנים מעכבים יותר את הגאולה שלימה והם יהיו עיקר הגורמים שיהיה חס ושלום גירוש לעם ישראל [עם צרות גדולות אשר לא היתה כמוהו], וכולם יפסידו הפרנסות, וכל זה יהיה האשמה שלהם. וכל זה הם יכולים לתקן על ידי תוכחה, שיפרסמו וידפיסו הסידי הזה עד שיגיע לכל אחד ואחד מישראל, אבל רק אם יעשו את זה תיכף ומיד ממש, כי כל יום הוא פסידא דלא הדרי, כי הזמן עבר. ואם לא יעשו את זה הם יהיו הראשונים שילכו בגירוש ויהיה להם צרות גדולות אשר לא היתה כמוהו ח"ו (משכיל אל דל מהצה"ק רבי הלל מקאלאמאייע).

בספר עץ חיים הקדמת מוה"ר חיים וויטאל זי"ע על שער ההקדמות הקדמה א' וז"ל:

אָמַר הַצָעִיר מֵעִיר, הַדַל בְּאַלְפֵי חַיִים וִיטַאל בֶּן לַאַדוֹנִי אָבִי הָרַב יוֹסֵף ווִיטַאל זלה"ה, בִּהְיוֹתִי בֶּן שְׁלֹשִׁים לְכֹּחַ תָּשַׁשׁ כֹּחִי יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם, וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים, כִּי עָבַר קָצִיר כָּלָה קַיִץ וְאַנַחְנוּ לֹא נוֹשָׁעְנוּ, רְפוּאָה לֹא עָלְתָה לְמַחַלָתֵינוּ, אֵין מָזוֹר לְבְּשָׂרֵנוּ, וְלֹא עָלְתָה אֲרוּכָה לְמַכָּתֵינוּ לְחֻרְבַּן בֵּית מִקְדָשֵׁינוּ... וְכָּלוּ כָּל הַקִצִין וְעַדַיִין בֶּן דָוִד לֹא בָּא.

וְנוֹדַע אֵת אַשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל דוֹר שֶׁלֹא נִבְנֶה בֵּית הַמִקְדָשׁ בְּיָמָיו כְּאִלוּ נֶחְרַב בְּיָמָיו, וְאֶתְּנָה אֶת פָּנַי לַחְקוֹר וְלָדַעַת מַה זֶה וְעַל מַה נִתְאַרֵךְ קִיצֵינוּ וְגָלוּתֵינוּ, וּמַדוּעַ לֹא בָּא בֶּן יִשַׁי, וּמָצָאתִי אָוֶן לִי וְאָנִינָה בְּקִרְבִּי וְלִבִּי דַוָּי, מִמַאֲמַר א' הוּבָא בְּסֵפֶר הַתִּיקוּנִים תִּיקוּן ל' דַף ע"ז ע"ב, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנִינָא כָּתַב וְרוּחַ אֱלֹהִי"ם מֵרַחֶפֶת וגו' מַאי וְרוּחַ אֶלָא בְּוַדַאי בִּזְמַנָא דִשְׁכִינְתָּא נָחְתַת בְּגָלוּתָא הַאי רוּחַ נָשִׁיב עַל אִינוּן דְמִתְעַסְקִי בְּאוֹרַיְיתָא בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּכְּחַת בֵּינַיְיהוּ וְהַאי רוּחַ אִתְעַבִיד קָלְא וְיַמָא הָכִי אינון דמיכין דשינתא בחוריהון סתימין עינין אטימי לבא קומו ואתערו לגבי שכינתא דאית לכון לבא בלא סכלתנו למינדע ביה ואיהו בינייכו ורזא דמלה קול אומר קרא, כגון קרא נא היש עונך וגו' והיא אומרה מה אקרא כל הבשר חציר, כלא אינון כבעירה דאכלי חציר, וכל חסדו כציץ השדה כל חסד דעבדי לגרמייהו הוא דעבדי, ובההוא זמנא מ"כ ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב דא איהו רוחו של משיח, ווי לון מאן דגרמי דיוזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וגרמין דאסתלק נביעו דְחָכְמָה דְאִיהוּ יו"ד מִינָהּ וְאִשְׁתְּאָרַת בי"ת יְבֵישָׁה וַי לוֹן דְּגָרְמִי עֲנִיוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בְּעָלְמְא, וְהַאי רוּחַ דְּאִסְתַּלַּק, אִיהוּ רוּחַ דְּמָשִׁיחַ כְּמָה דְאִתְּמַר. וְאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאִיהוּ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'.

פִּקוּדָא תִּנְיָנָא, וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר, ובג"ד אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עָד שֶׁתַּחְפֹּץ כו' דְאִיהוּ רְחִימוּ בְּלֹא פְּרָס וְלֹא עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס, וְיִרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס אִיהִי שִׁפְחָה וְתַחַת שָׁלֹש רָגְזָה אֶרֶץ וגו', תַחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְבִירְתָּה עכ"ל.

וְהִנֵה מַה שֶׁכָּתַב בִּתְּחִילַת דְבָרָיו וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְמִשְׁתַּדְלֵי בְּאוֹרַיְיתָא כָּל חֶסֶד דְעַבְדֵי לְגַרְמַיְיהוּ וכו' עִם הֶיוֹת שֶׁפָּשְׁטוּ מְבוּאָר וּבִּפְרַט בִּזְמַנֵינוּ זֶה בַּעֲוֹונוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֲשֶׁר הַתּוֹרָה נַעֲשִׂית קַרְדּוּם לַחְתּוֹךְ בָּה אֵצֶל קְצָת בַּעֲלֵי תּוֹרָה אֲשֶׁר עִסְקָם בְּתּוֹרָה עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס וְהַסְפֵקוֹת יְתֵירוֹת וְגַם לִהְיוֹתָם מִכְּלַל רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְדִינֵי סַנְהֶדְרָאוֹת לִהְיוֹת שְׁמָם וְרֵיחָם נוֹדֵף בְּכָל הָאָרֶץ וְדוֹמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְאַנְשֵׁי דוֹר הַפְלָגָה הַבּוֹנִים, מִגְדָל וְרֹאשׁוֹ בַשָׁמַיִם וְעִיקָר סִיבַּת מַעֲשֵׂיהֶם הִיא מַה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ הַכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שָׁם, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזוֹהַר בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית דף כ"ה ע"ב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

עַל פָּסוּק אֵלֶה תּוֹלְדוֹת הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ, שְׁחַמִשָׁה מוֹנִים יֵשׁ בְּעֵרֶב רַב [3]וּמִן הַג' מִינִים מֵהֶם הוּא הַנִקְרָא כַּת גִבּוֹרִים דְעַלֵייהוּ אִתְּמַר הֵמָה הַגִבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אֲנְשֵׁי הַשֵׁם וְאִינוּן מִסִטְרָא דְאִילֵין דְאִיתְּמַר בְהוֹן הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָל וגו' וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם בְּבִנְיַן בָּתֵּי כְנֵסִיוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְשָׁוִין בְהוֹן סֵפֶר תּוֹרָה וְעַטָרָה עַל רֵישֵׁיה וְלֹא לִשְׁמָה אֶלָא לְמֶעְבַּד לוֹן וכו' וְהִנֵה עַל הַכַּת הַזֹאת אָמְרוּ בִגְמָרָא כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא לִשְׁמָה נוֹחַ לוֹ שְׁנֶהֶפְכָה שִׁלְיָיתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לְאַוִיר הָעוֹלָם. וְאָמְנָם הָאַנָשִׁים הָאֵלֶה מַרְאִים תֵּימָה וְעֲנָוָה בְּאָמְרָם כִּי כָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה הוּא לִשְׁמָה.

וְהִנֵה הַחָכָם הַגָדּוֹל הַתַּנָא רַבִּי מֵאִיר עָלָיו הַשָׁלוֹם הֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא כַּךְ הוּא בְּאוֹמְרוֹ לְשׁוֹן כְּלָלוּת כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָה זוֹכֶה לְדִבְרֵי הַרְבֶּה וכו' וּמְגַלִים לוֹ רָזֵי תּוֹרָה וְנַעֲשֶׂה כְּנָהָר שְׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְהוֹלֵךְ וּכְמַעְיָין הַמִתְגַבֵּר מֵאֵלָיו בִּלְתִּי הִצְטַרְכוּ לִטְרוֹחַ וּלְעַיֵין בָּה וּלְהוֹצִיא טִיפִּין טִיפִּין שֶׁל מֵימֵי הַתּוֹרָה מִן הַסֶלַע הִנֵה זֶה יוֹרֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָה כְּהִלְכָתָה וּמִי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִזְלוּ עֵינָיו דְמָעוֹת בִּרְאוֹתוֹ הַמִשְׁנָה הַזֹאת וְרוֹאֶה חֶסְרוֹנוֹ וּפְחִיתוּתוֹ.

הֲאָמְנָם אַף עַל פִּי שֶׁלְכְאוֹרָה אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן הַמַאֲמָר עַל אוֹפָן זֶה [הגהה - אֶפְשָׁר כַּוָונָתוֹ עַל לְקַנְטֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַתּוֹס' פְּסָחִים נ' ע"ב אב"ן ח"ן, ובע"ח כת"י שֶׁל הַחָסִיד בַּעַל יוש"ה גָרַס אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ כו' עַל עַם הָאָרֶץ וְלֹא עַל תַּלְמִיד חָכָם כו'], עִם כָּל זֶה דָבָר קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לוֹמַר וְכִי בְּשׁוּפְטְנִי עַסְקִינָן וְלֹא בִכְלָלוּת כָּל הַתַּלְמִידֵי חַכָמִים הָעוֹסְקִים בַתּוֹרָה וְ הָרְאָיָה עַל זֶה אוֹמְרוֹ דֶרֶךְ כְּלָלוּת  וְאַפִילוּ כָּל אִינוּן דְמִשְׁתַּדְלֵי בְאוֹרַיְיתָא כָּל חֶסֶד דְעָבְדֵי לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדֵי וְאֵין לוֹמַר דְמִלַת כָּל הִיא יְתֵירָה וּמְשַׁבַּשְׁתָּא שְׁהַרֵי מִקְרָא דוֹרֵשׁ וְכָל חַסְדוֹ כְּצִיץ הַשָׂדֶה שֶׁלֹא נֶאֶמַר וְחַסְדוֹ אֶלָא וְכָל חַסְדוֹ לִרְמוֹז כִּי כָּל הַתַּלְמִידֵי חַכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַנִקְראֵת תּוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָה הֵם דוֹמִים בְּחֶסֶד הַהוּא אֶל צִיץ הַשָׂדֶה מִשׁוּם דְלְגַרְמַיְיהוּ עַבְדֵי אַבָל בִּיאוּר לָשׁוֹן הַנִזְכָּר לְעֵיל יוּבָן רֵאשִׁיתוֹ מֵאַחֲרִיתוֹ בְּאוֹמְרוֹ וְיִרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס אִיהִי שִׁפְחַה וְתַחַת שָׁלֹש רָגְזָה אֶרֶץ.

וְהָעִנְיָן יוּבָן בְּמַה שֶׁכָּתוּב בס"ה בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית דַף כ"ז ע"ב, ובג"ד אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֹא טוֹב הֶיוֹת הָאָדָם לְבַדוֹ אֶעֱשֶה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ דָא מִשְׁנָה אִיתְתָא דְהַהוֹא נַעַר וְאִיהוּ שִׁפְחָה דִשְׁכִינְתָּא וְאִי זָכוּ יִשְׂרָאֵל אִיהִי עֵזֶר לוֹן בְּגָלוּתָא מִסִטְרָא דְהֵיתְּר טָהוֹר כָּשֵׁר וְאִי לֹא אִיהִי כְּנֶגְדוֹ מִסִטְרָא דְטָמֵא פָּסוּל אָסוּר וכו' דְלֵית יִחוּדָא עַד דְעֵרֶב רַב יִתְמָחוּן מִן עָלְמָא ובג"ד אִתְקַבֵר מֹשֶׁה לְבַר מֵאַרְעָא קַדִישָא וּקְבוּרְתָּא דִילֵיה אִיהִי מִשְׁנָה דְשָׁלְטָא עַל מַטְרוּנִיתָא דְאִיהִי קבלה לְמֹשֶׁה וּמַלְכָּא וּמַטְרוּנִיתָא מִתְפַּרְשָׁא מִבַּעֲלָה ובג"ד תַּחַת שָׁלֹש רָגְזָה אֶרֶץ תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ דָא עָבְדָה יְדִיעָה ושפחה דא משנה ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב.

הִנֵה מְבוּאָר כִּי תּוֹרָתֵינוּ הַקְדוֹשָׁה כְּלוּלָה וְנִמְצֵאתְ בְּכָל ד' עוֹלָמוֹת אבי"ע וּבִהְיוֹתָה בָּעוֹלָם הָאַצִילוּת אָז נִקְרְאָה קַבָּלָה כִּי שָׁם הִיא מוּפְשֶׁטֶת מִכָּל הַלְבוּשִׁים הַנִקְרָא פְּשַׁט מִלָשׁוֹן פָּשַׁטְתִּי אִם כּוּתֹּנְתִּי שֶׁהוּא בְחִינַת הַמַלְבּוּשִׁים הַחִיצוֹנִי שֶׁהוּא עַל גַבֵּי עוֹר אָדָם הַמִתְפַּשֵׁט מֵעָלָיו לִפְעָמִים וְזֶהוּ עיקַר מִלַת פְּשַט.

וְאָמְנָם בָּעוֹלָם הָאַצִילוּת אַשֶׁר שָׁם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּנִזְכַּר במדרז"ל וְגַם בְּדִבְרֵי הַמִתַּרְגֵם עַל פָּסוּק דוֹדִי צַח וְאָדוֹם וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְאֶהֱיֶה אֶצְלוֹ אָמוּן וגו' הַנִדְרַשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהָיָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא עוֹלָמוֹת וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא כְמַעֲשֵׂה אָדָם הָרִאשׁוֹן וְלֹא כְמַעֲשֵׂה דִבְנֵי חָרִי וּכְמַעֲשֵׂה אַתוֹנוֹ דְבִלְעָם וְכַיוֹצֵא בָהֵם בִּהְיוֹתָם כְּפְּשׁוּטָם הָיָה מִשְׁתַּעְשֵׁעַ בָהֶם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַלְפַּיִם שָׁנָה קוֹדֶם שֶׁנִבְרָא הָעוֹלָם וּבוֹרֵא בָהֶם עוֹלָמוֹת.

אָמְנָם שַׁעְשׁוּעוֹת שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וְהְיוֹתוֹ בּוֹרֵא בָּה אֶת עוֹלָמוֹ הָיְתָה בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת הַנְשָׁמָה הַפְּנִימִית שֶׁבָּה הַנִקְרָא רָזֵי תּוֹרָה הַנִקְרָא מַעֲשֶׁה מְרְכָּבָה הִיא חָכְמַת הַקַבָּלָה כְּנוֹדַע אֶל הַיוֹדְעִים וְטַעַם הַדָבָר הוּא לִהְיוֹתוֹ עוֹלָם הָאַצִילוּת הָעֶלְיוֹן מְאֹד טוֹב וְלֹא רָע דְלֹא יָכִיל לְהִתְעַרְבָא עִמֵיהּ קְלִיפָּה וְעֲלֵיה אִתְּמַר וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כְּנִזְכַּר בְּסֵפֶר הַתִּיקוּנִין דַף ס"ו תִּיקוּן י"ח וְכֵן בסה"ז בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית דַף כ"ח ע"א עַיֵין שָׁם וְלָכֵן גַם הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁם אֵינֶנָה רַק מוּפְשֶׁטֶת מִכָּל לְבוּשֵׁי הַגוּפְנִים מַה שֶׁאֵין כֵּן לְמַטָה בָּעוֹלָם הַיְצִירָה עוֹלָם דְמַטַטְרוּ"ן הַנִקְרָא עֶבֶד טוֹב וְהוּא הַנִקְרָא עֵץ הַדַעַת טוֹב מֵסִטְרָא וּמֵסִטְרָא דִסְמָאל שֶׁהוּא קְלִיפִּין דִילֵיה נִקְרָא עֶבֶד רַע כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁם הֵם שִׁית סד"מ הַנִקְרָאִים שִׁפְחָה כְּנִזְכַּר לְעֵיל וּכְנִזְכַּר בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית שָׁם דַף כ"ז עָמוּד א וְלָכֵן נִקְרַאת מִשְׁנָה לְפִי שְׁשָׁם יֵשׁ שִׁינוּיִים הַפוּכִים טוֹב מֵסִטְרָא דְעֶבֶד טוֹב הֵיתֶּר כָּשֵׁר טָהוֹר רַע מֵסִטְרָא דְעֶבֶד רַע אִיסוּר טָמֵא פָּסוּל, גַם הוּא מִלָשׁוֹן כִּי מָרְדְכַי הַיְהוּדִי מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה שִׁפְחָה הַנִקְרָא עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ גַם נִקְרָא מִלָשׁוֹן שֵׁינָה כְּנִזְכַּר בְּפָּרָשַׁת פִּינְחָס דַף רמ"ד עָמוּד ב קם זמנא תנינא ואמר מארי מתניתין נשמתין ורוחין ונפשין דילכון אתערו כען ואעברו שינתא מניכון דאיהו ודאי משנה אורח פשט דהאי עלמא ואנא לא אתערנא בכו אלא ברזין עילאין דעלמא דאתי דאתון בהון לא ינום ולא ישן, וזה יובן במ"ש יותר למעלה שם ורבנן דמתניתין ואמוראי כל תלמודא דלהון על רזין דאורייתא סדרו ליה ונמצא כי המשנה והש"ס הם הנקרא גופי תורה,

וְהִנֵה דִבְרֵיהֶם כַּחַלוֹם בְּלִי פִּתְרוֹן וּרְזִיָה וְסִתְרֵיה הַפְּנִימִים הַנִקְרָא נִשְׁמַת הַתּוֹרָה הֵם הֵם פִּתְרוֹן הַחַלוֹם הַנִפְתָּר בְּהָקִיץ בְּסוֹד אַנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר וכמ"ש חַכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַחַשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם זֶה תַלְמוּד בַּבְלִי אֲשֶׁר אֵינֶנוּ מֵאִיר אֶלָא עַל יְדֵי ס"ה הֵם הֵם רָזֵי תּוֹרָה וְסִתְרֵיה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֶמַר וְתּוֹרָה אוֹר וְאֵין סָפֵק כִּי כְּמוֹ שֶׂהַיֵצֶר נִקְרַאת עֶבֶד וְשִׁפְחָה בֶּעֶרֶך הָאַצִילוּת וְנִקְרָא קְלִיפִּין וּלְבוּשִׁין דְחוֹל כְּנִזְכַּר בְּהַקְדָמַת סֵפֶר הַתִּיקוּנִין דַף ג' עָמוּד ב' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ וּבְיוֹמֵי דְחוֹל לָבִישׁ עֶשֶׂר כִּתּוֹת דְמַלְאָכַיָא דִמְשַׁמְשֵׁי לְיוּ"ד סְפִירוֹת דְבְּרִיאָה וְאִם כֵּן אֵין לִתְּמוֹהַ כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם שֶׁהִיא הַמִשְׁנָה תִּהְיֶה נִקְרָא שִׁפְחָה וּקְלִיפִּין דְתּוֹרָה דְאֲצִילוּת וְזֶה סוֹד כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר הְנִזְכַּר לְעֵיל בְּמַאֲמַר הָרִאשׁוֹן כִּי כְּמוֹ שְׁהַחִטָה שֶׁהִיא בְּגִימַטְרִיָא כְּמִנְיַן כ"ב אוֹתִיוֹת הַתּוֹרָה הַגְנוּזָה תּוֹךְ כַּמָה קְלִיפִּין וּלְבוּשִׂין שְׂהֶם הַסוּבִּין וְהַמוּרְסָן וְהַתֶּבֶן וְהַקַשׁ וְהָעֵשֶׂב הַנִקְרָא חָצִיר כֵּן הַמִשְׁנָה אֵצֶל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה נִקְרָא חָצִיר וְזֶה נִרְמַז בס"ה פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא בְרַעֲיָא מֵהֵימְנָא דַף רע"ה עָמוּד ב' אֵצֶל רַבָּנָן וַוי לְאִינוּן דְאָכְלִין תֶּבֶן דְאוֹרַיְיתָא וְלֹא יָדְעֵי בְסִתְרֵי אוֹרַיְיתָא אֶלָא קָלִין וַחַמוֹרִין דְאוֹרַיְיתָא קָלִין אִינוּן תֶּבֶן דְאוֹרְיַיתָא וַחַמוֹרִין אִינוּן חִטָה דְאוֹרַיְיתָא ח"ט ה' אִלָנַא דְטוֹב וְרַע וכו' וְאִלוּ בָּאְתִי לְהַרְחִיב דְרוּשׁ זֶה לֹא יַסְפִּיקוּ מֵאָה קוּנְטְרְסִין בְּלִי סָפֵק בְּלִי שׁוּם גוּזְמָא הֲאָמְנָם הֲחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ כִּי דִבְרֵי אֶמֶת אַנִי אוֹמֵר וְאַל יִתְמַה הָאָדָם בִּרְאוֹתוֹ סֵפֶר הַזוֹהַר אֵיךְ קוֹרֵא אֶל הַמִשְׁנָה שִׁפְחָה וּקְלִיפִּין כִּי עֵסֶק הַמִשְׁנָה כְּפִי פַּשְׁטֵיה אֵין סָפַק שֶׁהֵם לְבוּשִׁין וּקְלִיפִּין חִצוֹנִים בְּתַכְלִית אֵצֶל סוֹדוֹת הַתּוֹרַה הַנִגְנָזִים וְנִרְמָזִים בִּפְּנִימִיוּתָה כִּי כָּל פַּשְׁטֵיה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶה בִּדְבָרִים חוּמְרִים תַּחְתּוֹנִים. עכ"ל.

 

 

 

This is what the Holy Zohar (1, 25-26) says about the types of Erev Rav: There are five types among the Erev Rav "mixed multitude", Nefilim, Gibborim,
Anakim, Refaim, and Amalekites...

THE GIBBORIM BUILD SYNAGOGUES AND YESHIVOT FOR THEIR OWN BENEFIT BUT CLAIM THEY DO IT ONLY FOR G-D’S SAKE

The Gibborim (mighty ones) are those of whom it is written: “They are the mighty ones…men of name” (Genesis 6, 4). They come from the side of those who said: “Come, let us build a city and make a name for ourselves” (Bereshit 11,4). These men build synagogues and Yeshivot and place in them Torah Scrolls with rich ornaments, but they do it not for the sake of G-d, but only to make themselves a name, and as a result  of this the powers of evil rule over Israel (who must be humble like the dust of the earth), according to the verse “And the waters prevailed greatly upon the earth” (Bereshit 7:19).

 

העשירים של דורנו זה הם: מזכי
 הרבים-או מזיקי הרבים?

וזה לשון ספר עץ חיים הקדמת רבי חיים וויטאל זי"ע על שער ההקדמות הקדמה א': וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְמִשְׁתַּדְלֵי בְּאוֹרַיְיתָא כָּל חֶסֶד דְעַבְדֵי לְגַרְמַיְיהוּ וכו' עִם הֶיוֹת שֶׁפָּשְׁטוּ מְבוּאָר וּבִּפְרַט בִּזְמַנֵינוּ זֶה בַּעֲוֹונוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֲשֶׁר הַתּוֹרָה נַעֲשִׂית קַרְדּוּם לַחְתּוֹךְ בָּה אֵצֶל קְצָת בַּעֲלֵי תּוֹרָה אֲשֶׁר עִסְקָם בְּתּוֹרָה עַל מְנָת לְקָבֵּל פְּרָס וְהַסְפֵקוֹת יְתֵירוֹת וְגַם לִהְיוֹתָם מִכְּלַל רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְדִינֵי סַנְהֶדְרָאוֹת לִהְיוֹת שְׁמָם וְרֵיחָם נוֹדֵף בְּכָל הָאָרֶץ וְדוֹמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְאַנְשֵׁי דוֹר הַפְלָגָה הַבּוֹנִים, מִגְדָל וְרֹאשׁוֹ בַשָׁמַיִם וְעִיקָר סִיבַּת מַעֲשֵׂיהֶם הִיא מַה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ הַכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שָׁם, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזוֹהַר בְּפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית דף כ"ה ע"ב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

עַל פָּסוּק אֵלֶה תּוֹלְדוֹת הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ, שְׁחַמִשָׁה מוֹנִים יֵשׁ בְּעֵרֶב רַב [1]וּמִן הַג' מִינִים מֵהֶם הוּא הַנִקְרָא כַּת גִבּוֹרִים דְעַלֵייהוּ אִתְּמַר הֵמָה הַגִבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אֲנְשֵׁי הַשֵׁם וְאִינוּן מִסִטְרָא דְאִילֵין דְאִיתְּמַר בְהוֹן הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָל וגו' וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם בְּבִנְיַן בָּתֵּי כְנֵסִיוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְשָׁוִין בְהוֹן סֵפֶר תּוֹרָה וְעַטָרָה עַל רֵישֵׁיה וְלֹא לִשְׁמָה אֶלָא לְמֶעְבַּד לוֹן וכו' וְהִנֵה עַל הַכַּת הַזֹאת אָמְרוּ בִגְמָרָא כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא לִשְׁמָה נוֹחַ לוֹ שְׁנֶהֶפְכָה שִׁלְיָיתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לְאַוִיר הָעוֹלָם.

וְאָמְנָם הָאַנָשִׁים הָאֵלֶה מַרְאִים תֵּימָה וְעֲנָוָה בְּאָמְרָם כִּי כָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה הוּא לִשְׁמָה.

אנו מעתיקים כאן מכתב הצלת נפשות שכתב הגה"צ מהאלמין שליט"א לאחד העשירים הגדולים שבנה הרבה בניינים גדולים בכל העולם, אבל להציל את אחינו בני ישראל להחזירם בתשובה לא היה לו כסף. ומסיים במכתב הזה זכור! אינני עובד על מנת לקבל שכר, אך ורק בגלל יראתי מהשם יתברך שיתבע אותי ביום הדין הגדול והנורא, מדוע לא הצלת את כל הנשמות הטועות שלא היה להם רועה ומחנך שידריך אותם אל הדרך הישרה, ואתה ידעת מכך ובידך היה להצילם ולא עשית מאומה, על כן עליך למסור דין וחשבון!

וועד המרכזי העולמי לקיום היהדות

בס"ד

החיים והשלום וכל טוב סלה אל כבוד ידידי היקר הנגיד הנכבד המפורסם בכל אפסים במעשי צדקה וחסד שלו, הטוב והמטיב לאחרים המו"מ בתוי"ר כש"ת מוהר"ר משה רייכמאן ני"ו.

נאמר בתורה "וכשלו איש באחיו" כתוב על כך הגמרא שילדי ישראל ערבים אחד לשני ועבור כל הכלל כולו, כך הוא ברוחניות וכך הוא בגשמיות. עוד כתוב בגמרא שעיקר הערבות נאמר בענין התוכחה, שכל יהודי נושא באחריות על כך שיכול למחות ואינו מוחה, הן על היחיד והוא הדין אם יכול למחות או לפעול אצל כלל ישראל הוא מחוייב בכך, ובאם אינו עושה כך, אזי כל האחריות והאשמה מוטלת עליו כאילו הוא עשה את העבירות שהיה באפשרותו למנוע או שהי' יכול לפעול שיעשו כמצות התורה (שבת נד., קי"ט:, חנוך מצוה רלט, יורה דעה שלד-מח, ילקוט שופטים סח, מדרש תנחומא משפטים, מדרש תנחומא חקת, אותיות דרבי עקיבא א, רש"י סוטה מא: אבות דרבי נתן פרק כ"ט, מערכי לב דרוש אות ע', דף קנ"ז, וספר יד ימין חלק ב, דף יג, ועיין באריכות בספר שאלות ותשובות מהר"ם שי"ק אורח חיים סימן שג והלאה), ובענין שכר המוכיח. עיין בזוהר הקדוש חלק א, כט:, ראשית חכמה שער הקדושה פרק יב בשם מהר"י אבוהב, תמיד כח., ויקרא רבה כה, ילקוט רות על הכתוב וימת אבימלך, אבות דרבי נתן פרק כט, חומת אנך פרשת נח, סנהדרין קא:) כו' כו'.

הנני פונה אליכם, ר' משה רייכמאן שליט"א, בבקשה גדולה לטובת הכלל!!!

כבודו ידוע כאחד שנושא עליו את עול הכלל, מוסדות התורה והחסד, ולכל אחד ואחד בלי שיעור; עשיר במצוות וזכיתם מן השמים לעזור לכלל ישראל, השם יתברך נתן לכבודו פקדון, וכבודו מבין איך להשתמש בפקדון זה, על כן הנני פונה אליכם בבקשה גדולה של הצלת נפשות ישראל, ובלי שום ספק בכוחכם להוציא זאת מן הכח אל הפועל.

1) יש לנו למעלה ממאה מתנדבים שעובדים זה שנים להציל את כלל ישראל, 7 מיליון יהודי אמריקה וכן גם יהודי ארץ ישראל ובכל העולם כולו. העבודה מתבצעת שנה בשנה תמידים כסדרם. כבר פעלנו בעזרת השם יתברך גדולות ונצורות, אבל האפשרויות מוגבלות, החובות תופחים מיום ליום ואין בכוחנו להמשיך.

ניסינו לעשות משהו בין אחינו בני ישראל, אבל העזרה שקבלנו קטנה לעומת ההוצאות המרובות הרובצים עלינו בהווה ומה שעלינו לעשות בעתיד כדי להציל מספר נפשות כמה שאפשר.

פונים אנו אל כבודו בבקשת עזרה, וזאת למודעי שאין בכוונתנו חלילה בבקשת עזרה כספית בשביל עצמנו כדי שנוכל להמשיך לעבוד, לא! לא ניקח מכבודו פרוטה אחת. כוונתנו כולו לשם שמים. לא צריך ואין בכוונתנו שיגיע פרוטה אחת אלינו ישירות, אלא שכל החשבונות של ההוצאה וההכנסה  של הפצת תורה ויהדות יגיעו ישירות אל כבודו, וכבודו ישלם עבור ההדפסה, כריכה, הוצאות דואר, חברות מחשבים לשלוח את כל הספרים המיועדים להחזיר בתשובה את כלל ישראל.

2) זכרו! בטוחים אנו בעזרת השם יתברך שביכולתנו להחזיר בתשובה חלק נכבד מכלל ישראל ממליוני יהודים. יש בידינו די הוכחות על כך, ומחוייבים אנו לפעול בזה על פי התורה כפי שכותב החפץ חיים בספרו "נדחי ישראל" וכזה כתבו גם כל גדולי ישראל באריכות וכו'.

3) ב"ה אני לא חי באשליות ודמיונות, כי בעזרת השם יתברך הדפסתי ספרים והוצאתי לאור מליון וחצי עותקים, והפצתי אותם בחנם בכל העולם כולו, ואלפי המכתבים שקבלנו יוכיחו. לאחר עבודה קשה ומפרכת של 18 שנה הוצאנו לאור קרוב ל-350 מיני ספרים לזכות הרבים, המקיפים את יסודות הדת. ההבדל הוא, שכל עבודתי שעבדתי במשך 18 שנה אתם יכולים לפעול עשר פעמים ככה ביום אחד, כי השם יתברך נתן בידכם היכולת, ומכם יתבעו באם לא תעשו זאת ח"ו, ויש קונה עולמו בשעה אחת. באמת הייתי צריך לנסוע לכבודו, ולשוחח על כל הענין בפרטיות בכובד ראש ובאחריות כפי שדורש ענין גדול כזה, אלא היות שכבודו על פי רוב לא נמצא בביתו וקשה להגיע אליו, על כן הנני כותב מכתב זה, כתבתי כבר בעבר הרבה מכתבים וכנראה שלא הגיעו לידי כבודו. על כן באתי לידי החלטה להסיר מעלי את האחריות שיתבעו ממני לאחר 120 שנה שיכלתי להציל רבים מתוך ה-7 מיליון יהודי אמריקה ומהעולם כולו ולא עשיתי זאת, ובאם אשאל איך ובמה? הרי אין לי אפילו פרנסה? והנני עוסק כל ימי לזכות הרבים? ישיבו לי מן השמים, מדוע לא דפקת בדלתות העשירים שקיבלו את ממונם מן השמים בתורת פקדון כדי להפיץ תורה ויהדות.

אשיב, העשירים אינם משוכנעים בכך, הם חושבים שהכסף שייך להם.

וגם שאינם מאמינים, כי מורגלים הם לכל מיני שקרנים, ואינם מאמינים אפילו כשאחד אומר אמת, ואינם מטריחים עצמם לבדוק את האמת.

ישאלו אותי, האם ניסית אצל העשירים בעלי לב טוב וחוש מפותח של צדקה וחסד בדוגמת רייכמאן?

אענה, כן.

ישאלו אותי, האם עשית ככל שביכלתך? כידוע לך שהעשירים עסוקים מאד וכשמזכירים להם פעם או פעמיים עדיין אינם זוכרים!

אי לכך, החלטתי לשלוח כמה מכתבים בכדי להסיר ממני את האחריות הגדולה הזאת הרובצת עלי, כל זמן שלא ניסיתי את הכל והשומע ישמע ועליו תבוא ברכת טוב, ואני את נפשי הצלתי!!!

על כן החלטתי לשלוח אליכם בעזרת השם יתברך 101 מכתבים כפי החיוב של תוכחה על פי תורה, ואקח אתי את כל המכתבים האלה לאחר 120 שנה, להראותם לפני בית דין של מעלה שפעלתי כסדר לעורר את כבודו ברחמים ובתחנונים בכל לשון של בקשה, בכדי להציל את שבע מליון היהודים ולא הי' מי שיעזור בידי ולכן לא עשיתי יותר ממה שעשיתי.

אספר לכבודו מעשה נורא שנדפס בספר "מן המיצר" (וגם בספר "קראתי ואין עונה" דף 64), שהגה"צ מורנו הרב ר' מיכאל בער ווייסמאנדעל זי"ע עשה בעת מלחמת העולם השניה להציל 50.000 יהודים מטשכוסלובקיה (חוץ מעוד 40.000 שכבר נשלחו אז לדאבוננו), לבל ישלחו אותם לתאי הגזים רחמנא ליצלן והיה צורך ב-50,000$ כדי להצילם, 25,000$ הוא השיג בעצמו על ידי עבודה קשה ומפרכת זמן רב והעביר את הכספים לראש הנאצים בטשכוסלובקיה (על ידי השליח של ראש הנאצים) בכדי לעצור את משלוחי היהודים לתאי הגזים, ובטוח היה שיעלה בידו להשיג את שאר הכסף של עוד 25,000$ שהיה אמור להגיע לידי הנאצים עד 7 שבועות. למעשה הוא עבד יומם ולילה בעזרתם של עוד כמה יהודים בעלי מסירות נפש, ולא עלה בידו להשיג את הסכום, ובינתיים דחה את הרשעים בתירוצים שונים.

לפועל לא השיג ר' מיכאל בער זצ"ל לאחר שלושת החדשים את הכסף, מאף ארגון באמריקה ובשווייץ (שהיו אמורים לעזור ליהודי אירופה), והנאצי ימח שמו אמר בפעם האחרונה כי יחכה רק עד יום כיפור ובאם לא מקבל את הכספים עד אז הוא שולח, רחמנא ליצלן, את 50,000 היהודים הנותרים לתאי הגזים.

ערב יום כיפור צורר היהודים עשה את אשר הבטיח ושלח משלוח של שלושת אלפי יהודים לפולין, כשראה הגה"צ ר' מיכאל בער את המצב הנורא וכסף עדיין אין, שלח מיד בליל יום כיפור (בזמן של כל נדרי) שלושה טלגרמות לשלושה רבנים חשובים, אחד הרבנים היה הרבי מסאטמאר זצ"ל (יתכן שעד אז לא נתנו לו את הדואר בענין זה) שהוא מוכרח מיד את הכסף, כי זה פיקוח נפשות של עשרות אלפי יהודים שמצפה להם יסורים נוראים ולאחר מכן המוות רחמנא ליצלן. המכתב נפתח במילים "על דעת המקום ועל דעת הקהל", בשמו של הרב מנייטרא הוא מזמין אותם למחרת ביום הקדוש לבית דין הגדול בגלל החיוב שלהם לעזור ליהודי סלובקיא שעומדים להישלח לתאי הגנזים חס ושלום ובגלל הכסף שאינו נשלח אי אפשר להצילם, והכל על אחריותם. הרבי מסטמר זצ"ל שלח מיד ביום הקדוש את הכסף וזה הגיע יום אחד לאחר יום הכפורים, אבל זה כבר בא מאוחר מדי כי המשלוח האחרון עם 3000 יהודים כי הם כבר היו בדרכם לתאי הגזים באושוויץ לא עלינו רחמנא ליצלן. והרשע לא רצה בשום אופן, לאחר כל הבקשות והבכיות, להחזירם, הוא אמר כי סובבתם אותי בכל מיני תירוצים שקריים וליצנות, מעתה ואילך אם תעמדו בהבטחתכם טוב ואם לאו גם אני לא אעמוד בהבטחתי. עד כאן הסיפור.

ר' משה היקר שליט"א, תובעים מן השמים משנינו ביחד שאנחנו חייבים להציל את מליוני היהודים באמריקה, אירופה וארץ ישראל כו' ושנינו יחדיו בכוחנו לפעול בעזרת השם יתברך. באם נעשה זאת אשרינו שזכינו לכך, ובאם חס וחלילה לא נעשה זאת אזי יבואו בטענות לשנינו בלבד ולא לאף אחד, כי רק אנו יכולים לפעול זאת, אני עם הצוות שלי שמוכן לעבוד כולו לשם שמים בלי שום תשלום, ואתם עם כספכם שהשם יתברך נתן לכם לפקדון.

זכור! לא יהיה לכם פתחון פה ותירוץ שלא ידעתם מכך או שלא היה לכם זמן לכך! כי במחצית השעה ביכולתכם לתקן הכל ולהציל את כל שבעה מליון היהודים, את כל השאר אקח אי"ה על כתפי הצרים, ואתם תבואו אל המוכן. עליכם רק לקצור את הפירות. אנא תארו לכם שאני בא בהצעה שתקנו את כל מנהטן בחמש ביליון דולר, כמה זמן הייתם נותנים בשביל דבר זה? ותוכנית זו שלנו היא גדולה מליון פעמים, כמה זמן צריכים לתת לכך.

זכור! אינני עובד על מנת לקבל שכר, אך ורק בגלל יראתי מהשם יתברך שיתבע אותי ביום הדין הגדול והנורא, מדוע לא הצלת את כל הנשמות הטועות שלא היה להם רועה ומחנך שידריך אותם אל הדרך הישרה, ואתה ידעת מכך ובידך היה להצילם ולא עשית מאומה, על כן עליך למסור דין וחשבון!

כפי השמועה, הציל אביך עיר שלמה של יהודים ועל ידי כך זכה לעשירות לדורות.

ועליכם להבין מה פירוש להציל יהודי וכל שכן מספר גדול כל כך של מליוני יהודים.

באם כבודו זקוק למקורות בהלכה שמחוייבים אנו לעשות זאת, אפשר להביא את כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, אבל הנני מבין שכבודו תלמיד חכם ומבין מעצמו ש"מי שיש בידו למחות ולא מיחה, להחזיר את ישראל בתשובה ולא החזיר אז כל הדמים הנשפכים אינם אלא על ידו", כלשון חז"ל, ואי אפשר להתעלם מדברי האזהרה של חז"ל הקדושים.

אפשר להביא בכתב את כל אשר פעלנו בעבר, ותוכניותינו להבא בעזרת השם יתברך, ועזרתכם על ידי שתהיו שלוחו של הקב"ה יוכל להכפיל ולשלש את כל הפעולות, ואין ברצוננו לכתוב באם חס וחלילה לא, שאז אף עבודתינו שעד עתה נמצאת בסכנה, ועל מי האחריות?

תקותנו לשמוע מכבודו בקרוב, כי כל יום הוא פסידא דלא הדרא.

הכו"ח מתוך צער ושבירת הלב

וועד המרכזי העולמי לקיום היהדות

ה"ק שלום יהודה גראס

אבד"ק האלמין יצ"ו

ברוקלין נוא יארק

 


[1] ) גבורים מין שלישי, עליהם נאמר המה הגבורים וגומר אנשי השם. והם מצד של אלו שנאמר בהם הבה נבנה לנו עיר [וגו'] ונעשה לנו שם, שבונים בתי כנסיות ומדרשות ושמים בהם ספרי תורה ועטרה על ראשם, ולא לשם השם, אלא לעשות להם שם זה הוא שכתוב ונעשה לנו שם. ומצד אחר מתגברים על ישראל שהם כעפר הארץ, וגוזלים אותם (ונשברת העשייה), ועליהם נאמר והמים גברו מאד מאד על הארץ.[אמר המעתיק: לכן אנו רואים כעת שהעשירים במקום להחזיק את העניים לומדי תורה בארצינו הקדושה, שאין להם כמעט אוכל לילדיהם ולומדים תורה מתוך הדחק, ובמקום זה נותנים כסף הרבה לבנות בניינים גדולים ולהכניס 3 עד 18 ספרי תורות ביום אחד עם חנוכת הבית לבנין גדול מאוד שלא היה בניינים כאלו מימות דור ההפלגה, ועליהם ניבא רבי חיים וויטאל זי"ע באמרו: שְׁחַמִשָׁה מוֹנִים יֵשׁ בְּעֵרֶב רַב וּמִן הַג' מִינִים מֵהֶם הוּא הַנִקְרָא כַּת גִבּוֹרִים דְעַלֵייהוּ אִתְּמַר הֵמָה הַגִבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אֲנְשֵׁי הַשֵׁם וְאִינוּן מִסִטְרָא דְאִילֵין דְאִיתְּמַר בְהוֹן הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָל וגו' וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם בְּבִנְיַן בָּתֵּי כְנֵסִיוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְשָׁוִין בְהוֹן סֵפֶר תּוֹרָה וְעַטָרָה עַל רֵישֵׁיה וְלֹא לִשְׁמָה אֶלָא לְמֶעְבַּד לוֹן וכו' וְהִנֵה עַל הַכַּת הַזֹאת אָמְרוּ בִגְמָרָא כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא לִשְׁמָה נוֹחַ לוֹ שְׁנֶהֶפְכָה שִׁלְיָיתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לְאַוִיר הָעוֹלָם. וְאָמְנָם הָאַנָשִׁים הָאֵלֶה מַרְאִים תֵּימָה וְעֲנָוָה בְּאָמְרָם כִּי כָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה הוּא לִשְׁמָה].

 

THEN YOSEF COULD NOT REFRAIN HIMSELF BEFORE ALL THEM THAT STOOD BY HIM. R. Chiya discoursed on the text: He has scattered abroad; he has given to the needy; his charity endures for ever (Ps. 112: 9). ‘Observe’, he said, ‘that Hashem created the world and set man to be king over all. Now from the first man there have branched out different classes of men, righteous and wicked, foolish and wise, rich and poor; and among these each class can win merit for itself through the medium of the other, that is, the righteous through the wicked, the wise through the foolish, the rich through the poor. For it is by these means that a man becomes worthy of being joined to the tree of life; and what is more, the charity that he dispenses stands him for ever in good stead, as it says: “his charity endures for ever”.’

ZOHAR HA KADDOSH I 208a

 

 

 IF ONLY THE SONS OF MEN KNEW THE GREATNESS OF THE REWARD OF HIM WHO FOLLOWS THE ENDEAVORS OF THE TZADDIKIM AND BRINGS RESHAIM BACK TO THE GOOD PATH, THEY WOULD PURSUE AFTER THEM LIKE ONE WHO RUNS AFTER LIFE ITSELF. A POOR MAN’S BENEFACTOR GAINS MANY GOOD THINGS, MANY SUPERNAL TREASURES, BECAUSE HE HELPS HIM TO EXIST, BUT EVEN HE CAN’T BE COMPARED TO HIM WHO ENDEAVORS TO SAVE THE SOUL OF A SINNER. FOR THE LATTER CAUSES THE FORCES OF THE OTHER SIDE (THE OTHER G-DS) TO BREAK AND NOT TO RULE. HE CAUSES THE ELEVATION OF THE HOLY ONE TO HIS THRONE OF GLORY. HE CAUSES THE SINNER TO HAVE ANOTHER SOUL. HAPPY INDEED IS HIS LOT! 

(ZOHAR HA KADDOSH TERUMAH 129a)

 

And because of this reason they were particular in the Zohar, in saying that a person needs to run after sinners, and to bring them merit, as one who runs after life itself etc., and the concept is that when the Tzaddik runs after the Rasha to bring him merit, maybe that rasha has those sparks of good that the Tzaddik is missing and instead the Tzaddik was given evil sparks, and when both of them associate in love and goodness, then the good within him will be given to the Tzaddik and the evil in the Tzaddik will be given to the Rasha, and then the Tzaddik is complete in his goodness and the Rasha with all his evil, and this is the secret of what is written the Tzaddik receives his portion and that of his friend in Gan Eden and the Rasha receives his portion and that of his friend in Gehinomm. And this is what is written: “If your enemy is hungry feed him bread” and as our sages commented on the verse: When you see the donkey of the one you hate…that our Rabbis have said that this refers to a Rasha, an evildoer whom it is permissible to hate, as it is written: Do I not hate those who hate you?. And it is written: If your enemy is hungry feed him bread”, the meaning being that because of the spark of good that is inside of him, which makes him desire and be hungry to do good acts, feed him bread, the bread of Torah and Mitzvot, and give him merit, for therefore the burned wood, which are the sparks of evil within you, you put in his head, and they stick to him and you will be free from them...

Shaar ha Gilgulim hakdama 20

 

HE WHO HAS IN HIS POWER TO REBUKE AND HE INDEED DOES SO, AND HE AVENGES THE VENGEANCE OF G-D FROM THE EVILDOERS IN THIS WORLD, THEN HA KADDOSH BARUCH HU MAKES A COVENANT (BRIT) WITH HIM AND WITH HIS DESCENDANTS FOR ETERNITY AS HE DID TO PINCHAS 

 (RESHIT CHOCHMA, SHAAR HA KEDUSHA 12 IN THE NAME OF RAV ABOAB)

 

WHAT IS THE REAL LOVE  THAT A PERSON NEEDS TO HAVE TOWARDS HIS FELLOW JEW? 

TO SHOW HIM THE RIGHT PATH 

THE YEAROT DEVASH TZK’L REVEALS SECRETS REGARDING THOSE WHO CAUSED THE BET HA MIKDASH TO BE DESTROYED

Because of the destruction of the Bet ha Mikdash the Jews should have been redeemed immediately, but they did not guard the sign of the Holy Covenant [Brit Milah], and they also hated one another…

…Come and see how great is the sin of baseless hatred and how much goodness is withheld because of it, and through our many sins this disease spread among the Holy Jews, that is to say, G-d forbid that we say that a Jew doesn’t love the body of another Jew, and if something happens to any Jew don’t the others run to help him with all their strength and means? And when someone becomes ill, don’t all the others pray for him and visit him?  And when a woman starts feeling the pains of labor, Don’t all women rush to her home in the middle of the night to help her? Is there any greater love and friendship than this? Fortunate is the portion of the holy people before the Holy One Blessed be He, and this is our glory in front of the Goyyim for they speak of the love that one Jew has for the other.

THE BASELESS HATRED THAT EXISTED AMONG
 JEWS WAS THAT OF THE SOUL

But all this concerns only the love of the body.  But the love of the soul, which is the main part of love, the love which is required and the love that endures forever, because of our many sins there is only very little of this love present among us. For when a man sees his fellow Jew acting rebelliously doing what his heart desires, he will not correct him, he will not tell him that that is not the holy way that our holy Torah prescribes, on the contrary his heart almost rejoices for he hates his fellow and if he sees his friend talking in the synagogue where it is forbidden to speak, he will not rebuke him, or if he sees him talking to women or talking with obscene language or talking LASHON HARA he will not rebuke him at all.

 IS THERE ANY GREATER SIN THAN REFRAINING FROM REBUKING THE ONES WE LOVE? BECAUSE THERE WAS NO REBUKE THE TZEDDOKIM  STRENGTHENED

Woe to us, is there any hater greater than this one? He sees his fellow Jew drowning in the river and he doesn’t help him? And this is the Baseless hatred that existed at the time of the second Bet ha Mikdash, because the number of sinners increased but none would rebuke them, and because of this the number of sects increased including the sects of the TZEDDOKIM, and they contradicted the words of the Oral Torah [TORAH SHE BEAL PE] and rebelled against the Bet Din that was in Yerushalaim,  and this is a greater sin than all other sins, because this falls in the category of HERESY [KEFIRAH] and the one who says that there were no great sins at the time of the second Bet ha Mikdash is greatly mistaken, for Is there a greater sin that the APIKORSIM that reneged on the Oral Torah and the teachings of the Sanhedrin who sat at the seat of Hashem and Hashem was found among them? And thus the number of these sects increased just like the number of TZEDDOKIM and BAUTHUSIM increased.

And the sect of the Jews of Galilee, and the sect of the Jews who lived in the desert and in caves, all of them went against the will of the Sages of Israel who did follow the TORAH SHE BEALPE [The Perushim], for those Jews belonging to the sects did not observe the festivities, and many of those sects did not marry women at all, and behaved towards the Goyyim like brothers and sisters, and the Goyyim learnt from those sects all the customs that they had, and many of those sects reneged on the eternity of the soul and the resurrection of the dead.

 EVEN THE KOHEN GADOL AT THAT TIME WAS A HERETIC, G-D SAVE US

Is there a greater sin than this? And who needs to hear about a greater sickness than this, where even the KOHEN GADOL, that served during the year that the Bet ha Mikdash was destroyed was A TZEDDOKI, as JOSEF BEN GURION [JOSEPHUS] wrote in his book to the Romans. May the spirit of that KOHEN OF IDOLATRY ROT, May his name be blotted out that the destruction occurred during his tenure. And how was the day of fasting chosen by Hashem? A time of favor before Hashem for Israel to receive the compassion of Hashem, with a man as hateful as him coming into the Holy of Holies?

Therefore what our Holy Sages said [YOMAH 9b] that in the second Bet ha Mikdash there was the sin of Baseless hatred, the intention is to say that that is the root of the bitterness, for through it came all the bad things, and that is the sickness, that because people were quiet regarding the sins of the others, through this, evil increased exceedingly and the TZEDDOKIM and APPIKORSIM and the MINNIM increased greatly.

 A FRIEND WHO REBUKES IS WORTH TEN TIMES MORE THAN A RABBI

And in truth most of the people think that it is incumbent only upon the Rabbis to rebuke but not upon regular people, and this is a lie as I have already mentioned many times, and on the contrary when the Rabbi rebukes people say: “Oh not everybody can be like a Rabbi and a teacher, and who can act the way he does? And this one will say this and that will say that, and everyone will oppose the Rabbi.

But when a common man, just like the other rebukes him, and says to him I am just the same as you and I am on the same level as you, only that you are not acting according to the ways of Hashem, And why don’t you have mercy on your soul? And why will you anger your Creator?

And I know fully well that these things have more effect than all the rebukes that I have given in a very long time, therefore Our Sages have said [AVOT 1:6]: “Make a Rabbi for yourself, and buy a friend for yourself” For a friend is more necessary than a Rabbi, to the point where you have to acquire him with lots of money, and G-d forbid that one befriends a RASHA, for a friend can achieve more than ten Rabbis, and most of the people refrain from rebuking for they think: “Lest they scream at me, and lest they say : “Who made you into a Rabbi? Look at this one, now he thinks he can come and rebuke us” And similar things of jesting and scoffing.

THE MORE THEY LAUGH AT YOU FOR REBUKING
THE GREATER YOUR REWARD

But who is the wise man who understands all these things, that the more that they laugh about him the more reward he will receive, and at the end his words will be standing and all the jesting will disappear, and as Akavya said in EDUYOT 5:6 “It is better for a person to be considered a fool all his life than to be an evildoer for one moment before the Holy One Blessed be He” And the laughs that people can make about him can not compare to the praise and the reward that the Holy One will give him, as it is brought in the Zohar ha Kaddosh, that when the Jews pray in the congregation and they conclude the blessing of the resurrection of the dead, a proclamation goes forth in heaven and says: “Who is the person who rebukes sinners and turns them away from the wrong path, and guides them along the ways of the Holy King? And an angel comes and brings the image of such a person…, See further how they praise and talk about the great reward awaiting him, And if this is so: What importance can the laugh and the shame that he goes through in this world have compared to the reward and the doing of the will of Hashem and bringing Him pleasure, Fortunate the man who acts thus.

YEAROT DEVASH CHELEK RISHON 10

 

IT IS IMPOSSIBLE TO OBSERVE THE COMMANDMENT TO LOVE YOUR NEIGHBOR AS YOURSELF IF WE DON’T INFORM HIM OF THE REWARD AND PUNISHMENT FOR HIS ACTIONS

The author of the Holy book KAV HAYASHAR (Chapter 5) writes: “You shall love your neighbor as you love yourself” (Levit, Kedoshim), Our Rabbis of Blessed Memory said (Torat cohanim, Kedoshim 4), this verse contains one of the biggest principles of the Torah, and there is no greater love than that of him who sees something wrong (any sin) in his neighbor and he rebukes him for that. Because the souls of Israel are joined and connected to each other. The law requires that if someone knows about the suffering of the soul and the punishments that come to the soul after death when it leaves the body, he shall explain his neighbor, and maybe through this he can bring merit to his neighbor and he may leave the wrong path and “turn around and be healed” (Isaiah 6,10). We can thus understand what was said by our Sages of blessed memory, that loving your fellow Jew as you love yourself is a great rule in the Torah, because the greatest love is in correcting and bringing him to the Torah. And he shouldn’t only reprimand him for doing something wrong, but should also tell him what the punishment for the sin he is committing, so maybe he can leave the wrong path and take good care of not falling back on it.

 WHY THE MITZVAH NOT TO HATE YOUR FELLOW JEW AND THE MITZVAH TO REBUKE HIM COME ON THE SAME VERSE IN THE TORAH

And the book Noam ha Mitzvot brings an idea that is very much related to what we just learned from the Kav Ha yashar. The Noam ha Mitzvot refers to the verse in the Torah (Leviticus 19:17): “You shall not hate your neighbor in your heart, You shall certainly rebuke your neighbor and not suffer sin on his account” What is the reason that the Holy Torah put together these two mitzvot; one: not to hate our neighbor and two: To rebuke your neighbor? Because in reality the Rebuke originates only from the love that a Jew has for his fellow Jew, that is why he has pity on him, in order to save his fellow’s soul from the judgment of Gehinom. But if on the contrary, one hates his fellow Jew then he will not rebuke him because what does he care if his fellow whom he hates is punished from heaven? 

 

BY REBUKING ANOTHER JEW WE SHOW HIM GREAT LOVE    

"You shall not hate your brother in your heart, You shall surely rebuke your fellow" (Vayikra 19) This Mitzvah consists in rebuking he who sins, and to show him great love, the great love one has for him, so that he will not be punished. For regarding the Holy One Blessed be He it is written  (Proverbs 3) "Whomever Hashem loves, He rebukes" And just as the Holy One Blessed be He does, that He rebukes whom He loves, a person should learn from His ways and he should rebuke his fellow. In what way does the Holy One Blessed be He rebukes the person? He rebukes him with love, in secret. If the person listens to the rebuke good, and if not He rebukes him among his loved ones. If the person heeds the rebuke good, if not Hashem rebukes him in public in front of everyone's eyes. If he accepts the rebuke good, if not Hashem abandons the person and does not rebuke him any further and lets the person go and do his will

ZOHAR HA KADDOSH, RAAYA MEHEMNA KEDDOSHIM 85B - 86A

 

ספר

צדקה וחסד

על עניני צדקה גמילות חסדים והכנסת אורחים

התוכן:

פרק א': כללים היותר נחוצים לקיים מצות הכנסת אורחים כהלכתה.

פרק ב': איזה גרגרים נחוצים מבעל חפץ חיים זצ"ל בספרו "אהבת חסד".

פרק ג': איזה כללים בעניני צדקה מספר הברית (מאמר אהבת ריעים פכ"ג).

פרק ד': יזהר מאד בכל עניני חסד לעשותו מיד כי מצוי שעל ידי האיחור מצער הנצרך לחסדו, וחז"ל אמרו (סנהדרין לה) תענית שמלינין בו הצדקה כשופך דמים, ופעמים שהנצרך בא לסכנה על ידי זה כעובדא דנחום איש גם זו יוכיח.

פרק ה': מעלת הצדקה וחסד בקיצור נמרץ.

פרק ו': מעיקרי החסד גם כן שיהי' רגיל בתפלה מרובה תמיד על אחינו בני ישראל בכלל ובפרט.

פרק ז': העתקנו כמה פרטים בנושא "לבייש אחרים" שהוא היפוכו של גמילות חסדים והזהיר בה מקיים מצות גמילות חסדים.

יצא לאור
על ידי וועד המרכזי העולמי
למען קיום היהדות

הוצאה שמינית - ברוקלין נוא יארק

שנת תשנ"ח לפ"ק

 

 

GO TO NEXT PAGE

Published with the help of Jason Robert Kovan