בית הכנסת

SANCTITY OF THE SYNAGOGUE

אמן דף סט    -   AMAN PAGE 69

גליון "ואמר כל העם אמן" # 69
אדר א' תשס"ח לפ"ק

 

1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91

HOME        ראשי

המשך מעמוד הקודם . . .

בס"ד

הסכמת הביד"צ לכל מקהלות האשכנזים

בעיה"ק ירושלים תובב"א

דבר גדול הגה האי גברא יקירא הרה"ח הנכבד ירו"ש זוכה ומזכה את הרבים מה"ר אלכסנדר זושא נייווירטה שליט"א, בהקימו הועד "לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו" ותקנות גדולו שנו כאן במכתבם, לשמירת קדושת בתי הכנסת בתי מקדש מעט, ואשרי להעומדים לימינם בדבר נשגב זה שעומד ברומו של עולם. להמתיק הדינים מעל כלל ישראל ולהוריד שפע ברכה על עם הקודש.

וגדול הוא הזכות לכל מי שיתן ידו קודש לסייע לועד נכבד זה שכשמו כן הוא לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו.

שיוושעו במילוי משאלותיהם לטובה ובפקודת ישועה ורחמים לכל הזקוקים לישועה ורפואה, ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, מתוך רב נחת ושפע שמחה וברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, וכמבואר ב"מי שברך" שתיקן רבן של ישראל כ"ק בעל התוספת יו"ט זיע"א.

ובזה אנו מצטרפים לקריאתם הק' להזהיר גדולים על הקטנים להזהר בקדושת ביהכנ"ס וככל האמור שם, ותשרה השכינה הק' באהלינו, וישראל נושע בד' תשועת עולמים בביאת גואל צדק בב"א.

הכו"ח בשם הגאוה"צ

מקום החתימה

 

מודעא רבא לאורייתא

לזכות הרבים נעתיק דברי הזוה"ק פר' ויקהל (דף ר"ו).

מי לא יחרד לדברים הקדושים הנוראים:

--- דספר תורה בעי לסדרא ולתקנא תקונא בחד כרסייא דאקרי תיבה וכו'. כד סליק ס"ת לתמן כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא באימתא בדחילו ברתת בזיע ולכוונא לבייהו כמא דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא ויהן צייתון וירכון אודנייהו. ולית רשו לעמא למפתח פומיהון אפילו במילי דאורייתא וכל שכן במלה אכרא אלא כלהו באימתא כמאן דלית לי' פומא, והא אוקמוה דכתיב וכפתחו עמדו כל העם ואזני כל העם אל ספר התורה (נחמי' ח').

אר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא למקרא בי', מתפתחן תרעי שמיא דרחמין ומעוררין את האהבה לעילא ואבעי לי' לבר נש למימר הכי:

בריך שמי' דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם ופורקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך ולאמטויי לנא מטוב נהורך ולקבל צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיים בטיבו ולהוי אנא עבדך פקידא בגו צדיקיא למרחם עלי ולמנטר יתי וית כל די לי ודי לעמך ישראל. את הוא זן לכלא ומפרנס לכלא את הוא שליט על כלא את הוא דשליט על מלכיא ומלכותא דילך הוא. אנא עבדא דקוב"ה דסגידנא קמי' ומקמי דיקר אורייתי' בכל עידן ועידן. לא על אינש רחיצנא ולא על בר אלהין סמיכנא אלא באלקא דשמיא דהוא אלקא קשוט ואורייתי' קשוט ונביאוהי קשוט ומסגי למעבד טבוון וקשוט. בי' אנא רחיץ ולשמי' קדישא יקירא אנא אימר תושבחן. יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באורייתא ותיהב לו בנין דכרין דעבדין רעותך, ותשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עמך ישראל לטב ולחיין ולשלם אמן.

ואסיר למקרי בספרא דאורייתא בר חד בלחודוי וכלא צייתון ושתקין בגין דישמעון מלין מפומי' כאילו קבילו לי' ההוא שעתא מטורא דסיני.

ובתרגום ללשון הקודש:

בשעה שמעלין ס"ת לתיבה צריכין כל העם להכין עצמם למטה באימה ויראה ברתת ורעדה ולכוון לבם כאילו עכשיו עומדים על הר סיני לקבל תורה, ויהיו מקשיבים ויטו אזניהם. ואין רשות לעם לפתוח פיהם אפילו בדברי תורה וכל שכן בדברים אחרים אלא יעמדו באימה כמי שאין להם פה. והסמיכוהו לפסוק וכפתחו עמדו כל העם ואזני העם אל ספר התורה (נחמי' ח').

אמר רבי שמעון כשמוציאין ס"ת בציבור לקרוא בו נפתחין שערי שמים של רחמים ומעוררין את האהבה למעלה וצריך אדם לומר תפלה זו:

ברוך שמו של רבון העולם ברוך כתרך ומקומך יהי' רצונך עם ישראל עמך לעולם ופדיון ימינך הראה לעמך בבית מקדשך ולהביא עלינו מטוב אורך ולקבל תפילתינו ברחמים. יהי רצון מלפניך שתאריך לנו חיים בטוב ושאהי' אני עבדך מנוי בין הצדיקים לרחם עלי ולשמור אותי ואת כל אשר לי ואשר לעמך ישראל. אתה הוא הזן לכל ומפרנס לכל אתה הוא השולט על כל, אתה הוא השולט על המלכים והמלכות שלך הוא. אני עבדו של הקב"ה המשתחוה לפניו ולפני כבוד תורתו בכל זמן וזמן. לא על אדם אני בוטח ולא על מלאך אני סומך אלא באלוקי השמים שהוא אלוקים אמת ותורתו אמת ונביאיו אמת ומגדיל לעשות מדק ואמת. בו אני בוטח ולשמו הקדוש והנכבד אני אומר תשבחות. יהי רצון מלפניך שתפתח לבי בתורתך ותתן לי בנים זכרים שעושים רצונך ותשלים משאלות לבי ולב כל עמך ישראל לטובה לחיים ולשלום, אמן.

ואסור לקרוא בספר התורה אלא אחד בלבדו וכולם מקשיבים ושותקין כדי שישמעו המילים מפיו כאילו קבלוהו באותה שעה מהר סיני.

וועד לפאר ולרומם בית אלקינו

 

נוסח מי שברך שתיקן רבינו התוספות יו"ט,

בזמן הגזירות בשנות ת"ח ות"ט.

מִי שֶׁבֵּרַך אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, משֶׁה וְאַהֲרן, דָּוִד וּשְׁלמה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת-כָּל-מִי שֶׁשּוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֶׁלא לְדַבֵּר בְּעֵת הַתְּפִלָּה, הַקָּבָּ"ה יִשְׁמְרֵהוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיָחוּלוּ עָלָיו כָּל-הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה רַבֵּינוּ וּבְכָל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִים, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים וִיגַדְּלֵם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְיַעֲבוֹד אֵת יְיָ אֱלהֵינוּ תָּמִיד בֶּאֱמֶת

וּבְתָמִים וְנאמַר אָמֵן.

 

וועד לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו

בס"ד, ר"ח כסלו תשנ"ה לפ"ק

למעלת כבוד הרבנים הגאונים יושבים על מדין מנהיגי קהילות הקודש ראשי הישיבות והכוללים וגבאי בתי כנסיות ובתי מדרשות שליט"א.

יהי נועם ה' עליכם.

לרגל המצב הנורא השורר ל"ע בתוך קהלות הקודש באנגלי', וכן בארה"ק בנוגע למחלות האיומות הפוקדות ופוגעות בהרבה בתים מישראל רח"ל, וכן בשל מצב חוסר הפרנסה אצל רבים וטובים, ורבים מנכבדי ישראל שיצאו ל"ע נקי מנכסיהם, ומצב מוסדות התורה המתקשים בקיומם היום יומי בנטל הכלכלי הקשה מנשוא, וכן מצב הרבה מאחב"י הצריכים להוושע ולהפקד בזש"ק וכן בעניני שלום בית, וכידוע שישראל ערבים זה לזה. ולחצנו זו הדחק והמצב הכללי בקושי הפרנסה והקיום שזועק ועולה לשמים, על כן חוב גדול מוטל עלינו לפשפש במעשינו ולתקן הצריך תיקון כדי שנוכל להמשיך על הכלל ועל הפרט רחמים וחסדי שמים.

אי לכך באנו לעורר הענין הגדול שיש לתקן במכשלה אשר תחת ידינו, ענין השיחה בשעת התפילה ובשעת קריאת התורה וביטול עניית אמנים ואיש"ר שידוע מפי סופרים וספרים קדמונים ואחרונים אשר מפיהם אנו חיים שהתריעו על כך ועל גודל הקטרוג שדבר זה גורם ח"ו ולצרות רבות ורעות, אשר נוסף על כך גם ענין אריכות הגדול שכבר כלו כל הקיצין ועדיין בן דוד לא בא.

אשר על כן נתאספו קבוצת יראי ה' וחושבי שמו לייסד וועד לתקן ענין זה ולהתריע על כך בדרכים ובאמצעים שונים שלא לשיח ח"ו מהחל התפילה ועד גמירא, וכן בשעת קריאת התורה אפי' בין גברא לגברא כמבואר בשו"ע או"ח סימן קמ"ו ובפוסקים וכמובאר חומר הענין בזוה"ק פר' ויקהל (דף ר"ו). שאסור לשיח בשום אופן מהרגע שמוציאין הספר תורה ומניחים על גבי התיבה ועד שסוגרין ומחזירין הס"ת להיכל.

ובמיוחד יש לעורר מה שנשתרש בעוה"ר בהרבה קהלות בסיום מנין אחד ותחלת מנין אחר מיד ובסמוך, מסיימי המנין הראשון מתאספים בקצה ביהמ"ד בשיחת חולין והמנין נעשה כמרקחה, ואינם חוששין כי הם מפריעים למנין השני העומד בתפילה, ונעשה מזה בזיון גדול לבית ה' רח"ל.

וכן יש לעורר המנהג הרע שנשתרש, בפרט בשבתות וימים טובים, כאשר מאריכים לעשות "מי שברך", ונמשכים על כן בדיבור בין גברא לגברא ומזה נמשך ג"כ לפעמים השיחה לתוך הקריאה או לתוך הברכה, והרבה נכשלים בכך, גם מי שמקפיד שלא לשיח בעצם קריאת התורה, מחוסר שימת לב שכבר התחילו המשך הקריאה. וראוי כאן לצטט דברי הזוה"ק הנ"ל פרשת ויקהל וז"ל כד סליק ס"ת לתיבה כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא באימתא בדחילו ברתת וזיע ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא ויהון צייתין וירכון אודנייהו ולית רשות לעמא למפתח פומייהו אפי' במילי דאורייתא וכ"ש במלא אחרא אלא כולהו באימתא כמאן דלית ליה פומא והא אוקמוה דכתיב וכפתחו עמדו כל העם ואזני העם אל ספר התורה (נחמי' ח).

וקראנו בשם וועד הנ"ל "הוועד לפאר ולרומם כבוד בית אלוקינו", ואנשי הוועד יסובבו להתריע על כך יחד עם גדולי ישראל והרבנים שליט"א ולבחון דרכים חדשים לתקן המכשלה הגדולה הזאת כי בנפשנו היא.

אנו פונים בזה כאמור אל הרבנים הגאונים שרי התורה והיושבים על מדין ומנהיגי הקהלות וגבאי בתי כנסיות ובתי מדרשות שליט"א בכל רחבי אנגליה, שיזהירו גדולים על הקטנים לשמור פיהם כאשר באים לבית ה' לעמוד בתפלה, ומקדשי המעט יהיו קודש אך ורק לתורה ולתפלה בלבד, והבו גודל לאלקינו ולא לזלזל ח"ו בכבוד שמים, ועי"ז נזכה להשראת השכינה במקום מקדש מעט ויקוים בנו הפסוק: בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, עד כי נזכה בעגלא ובזמן קריב לבנין ביהמ"ק ב"ב ונראה עין בעין השראת השכינה על כלל ישראל.

ומבקשים אנו את הרבנים הגאונים שליט"א ומנהיגי הקהלות לדבר ולעורר בענין האמור בכל הזדמנות ובפרט בשבתות וימים טובים ולכה"פ שיקדישו שיחה אחת לבאר לפני המתפללים חומר הענין ולהזהיר גדולים על הקטנים, ולהחתים את כל המתפללים שיקבלו על עצמם ועל בניהם שלא לשיח בשעת התפלה וקרה"ת.

ונבקש בזה ג"כ מראשי הישיבות הקדושות ומלמדי תשב"ר שיקבעו זמן בכל יום או פעם בשבוע ללמד שיעורים בעניני קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד בשו"ע ופוסקים וספרי יראים ומוסר המדברים בענין זה, ואף שיודעים אנו כי אין המכשלה הזאת תחת ידיהם, וב"ה בישיבות ובכוללים אין משוחחים בשעת תפילה וקרה"ת, בכל אופן יש לעורר מדי פעם לב התלמידים על כך ולהשריש ענין זה ביתר שאת אשר בעווה"ר אנו רואים שיצה"ר מתגבר בדורנו מאוד על זה, ואשר מי שיתקן ויגדור פרץ זה, שכרו הרבה מאוד בזה ובבא.

הוצאנו גם כן לאור קונטרס בו נאספו כעמיר מאמרי חז"ל ודברי ראשונים ואחרונים מספה"ק המדברים בגודל ענין זה, ומקוים אנו בעז"ה להפיץ אותו בבהכ"נ ובבתמ"ד בזמן הקרוב, ולשלוח אותו אל כל המשפחות המזוהות עם הקהילות החרדים לדבר ה' ברחבי אנגליה.

ובזכות מצדיקי הרבים העומדים בפרץ וגודרים הגדר נזכה להתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולותנו ונזכה לגאולה שלימה במהרה אכי"ר.

בשם הוועד לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו

אלכסנדר זושא נייווירטה

 

וועד לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו

למעלת כבוד הרבנים הגאונים מנהיגי קהילות הקדוש ראשי הישיבות והכוללים, אברכי הכוללים ותלמידי הישיבות הקדושות, גבאי בתי כנסיות ובתי מדרשות שליט"א, ובעלי בתים החשובים בכל אתר ואתר הי"ו.

שלום רב לאוהבי תורתך!

במכתב ששלחנו אליכם בר"ח כסליו דנא הרינו מביאים בזה לתשומת לב בעלי בתים כי בדף "מודעה רבא לאורייתא" העתקנו את נוסח מי שברך מרבנו התוספת יו"ט, ובו מופיעים שמות הקדושים ושם מהשמות שאינם נמחקים. ובכלל כל הדף יש בו קדושה מחמת דברי הזוהר הקדוש שנעתקו בו. על כן מבקשים אנו כי יחזיקו הדף הזה בקדושה כראוי, כגון לצרפו לסידור או לספר הנלמד כדי לעיין בו מדי פעם ולהתעורר מהדברים מחדש, ואם לאו - לגנזו בגניזת השמות בביהמ"ד כדי שלא יבא להתגלגל ח"ו בבזיון באשפה או בחוצות.

בהזדמנות זאת ברצוננו לעורר לשנן ולחזק גם כמה נקודות:

א) להזכיר דברי הזוה"ק שאסור לשיח בשום אופן מהרגע שמוציאין הספר תורה ומניחים על גבי התיבה ועד שסוגרין ומחזירין הס"ת להיכל. ומבקשים בכל לשון של בקשה שכל אחד ואחד יקבל על עצמו דבר זה בקבלה גמורה.

ב) במיוחד יש לעורר מה שנשתרש בעוה"ר בהרבה קהילות בסיום מנין אחד ותחילת מנין אחר מיד ובסמוך, מסיימי המנין הראשון מתאספים בקצה ביהמ"ד בשיחת חולין והמנין נעשה כמרקחה, ואינם חוששין כי הם מפריעים למנין השני העומד בתפלה, ונעשה מזה בזיון גדול לבית ה' רח"ל. ומבקשים אנו בכל לשון של בקשה מאלה שסיימו התפילה לנצור פיהם ולשונם שלא לדבר ח"ו בנוכחות המנין המתפלל אלא יצאו לחוץ לדבר.

ג) וכן יש לעורר המנהג הרע שנשתרש בפרט בשבתות וימים טובים כאשר מאריכים לעשות "מי שברך" ונמשכים על ידי כך בדיבור בין גברא לגברא ומזה נמשך ג"כ לפעמים השיחה לתוך הקריאה או לתוך הברכה והרבה נכשלים בכך גם מי שמקפיד לא לשיח באמצע קריאת התורה, מחוסר שימת לב שכבר התחילו המשך הקריאה. וראוי כאן לצטט דברי הזוה"ק פר' ויקהל וז"ל.

ד) פונים אנו בבקשה לבעלי בתים שיחיו, שילמדו היטב פירוש המלות בתפילה, כי התפילות הם שירות ותשבחות ובקשות להשי"ת וכדברי חז"ל דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהן. וכן יש להגות את השמות באופן ברור כי זולת זה אין יוצאים ידי חובת תפילה כמבואר בפוסקים. וכן יש להתפלל במתינות ובהטעמת התיבות ולא במרוצה כמצוות אנשים מלומדה, וכדאי להשקיע כמה רגעים נוספים מכפי הרגלו לכוונת הלב בתפילה, והשקעה זו כדאית אם היא תגרום שהתפילה תתקבל לרחמים ולרצון לפני אדון כל.

לסיום הננו שוב להזכיר כי כלל ישראל בכל אתר ואתר זקוקים לרחמים מרובים וישועות בכמה ענינים כאשר פירטנו במכתב הקודם, והיות כי רצון כולנו שהיושב בשמים ישמע קולנו בכל הענינים הנוגעים למשפחתינו ולבתינו הן בעניני בריאות והן בעניני הפרנסה וכדומה ושנענה מן השמים בתכלית השלימות, על כן צריכים אנו לדאוג שכבוד בית ה' בתי מקדש מעט המיועדים לתורה ולתפילה גם כן יהי' בתכלית השלימות כראוי וכיאות, ואם גם אנו ננהוג כבוד בבית ה' מדה כנגד מדה יעשה עמנו השי"ת לטובה אות ויקבל ברחמים וברצון את כל תפילותינו, ויחיש גאולתנו ופדות נפשנו בביאת גואל צדק ובנין בית המקדש במהרה בימינו, אכיה"ר.

בשם הוועד לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו

אלכסנדר זושא נייווירטה

מעשה בשמש הקהל, שנראה לו אדם אחרי מותו והי' לו כתר של שושנים בראשו, והי' בחיים חיותו הדיוט בעלמא, והגיד לו המת להחי, שזכה לכל הכבוד הזה על שהי' אומר ברכות ופסוקי דזמרה בקול נעים.

                                 (כף החיים סי' י"ב בשם מטה משה)

 

וועד לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו

אַ וויי געשריי פון די אידן אין אייראָפּע צו אַלע אידן איבער דער וועלט וואָס איז געשיקט געוואָרן אין ענגלאַנד צו אַלע שוהלן, צו כוללים און ישיבות, און בעיקר צו מחנכים איבער דער וועלט מיט אַ הייסע

ווענדונג דורכצופירן אַ גרויסן תיקון.

אין אָנבליק פון דעם שרעקליכן מצב וואָס הערשט לא עלינו צווישן היימישע אידן אין ענגלאַנד, ווי אויך אין ארצינו הקדושה, בנוגע צו די שרעקליכע קרענק רחמנא ליצלן וואָס טרעפן אַ סאַך אידישע הייזער ל"ע, ווי אויך צוליב דעם שווערן מצב הפּרנסה ביי אַ סאַך ערליכע אידן, און אַ סאַך בכבוד'יקע אידן האָבן נעבעך פאַרלוירן זייערע פאַרמעגנס. אויך דער מצב פון די מוסדות התורה איז אַ שווערער, לויערנדיג טאָג טעגלעך אונטערן שווערן עול פון אויסהאַלטן זיך פינאַנציעל. אויך ווייסן מיר פון אַ סאַך פאַלן פון יונגע פּאָרלעך וואָס דאַרפן געהאָלפן ווערן מיט זרע של קיימא, און עס זענען אויך פאַראַן ביי טייל פּראָבלעמען פון שלום בית.

דאָס אַלץ פאָדערט פון אונז אַ חשבון הנפש, כידוע וואָס די חז"ל זאָגן "כל ישראל ערבים זה לזה", און באַזונדערס צוליב די שווערע לאַגע ליגט אויף אונז אַ הייליגער חוב מפשפש זיין במעשים און פאַרריכטן וואָס עס דאַרף אַ תיקון, כדי מיר זאָלן קענען ממשיך זיין רחמי שמים אויף כלל ישראל און אויף יעדן פון אונז באַזונדער.

דעריבער ווילן מיר מעורר זיין וועגן דעם גרויסן מכשול פון רעדן ביים דאַווענען און בשעת קריאת התורה. דאָס איז גורם אַז מען ענטפערט נישט אויף "אמן יהא שמיה רבה", וואָס עס איז באַקאַנט פון אַלע ספרים הקדושים, ראשונים און אחרונים פון וועמענס מויל מיר לעבן, אַז זיי האָבן געוואָרנט אויף דעם גרויסן מכשול פון נישט ענטפערן געהעריק אויף די אמנים, און אויף דעם גרויסן קיטרוג רחמנא ליצלן וואָס דאָס איז גורם צו אַ סאַך צרות לא עלינו, אין צוגאָב צו דעם וואָס שוין צוויי טויזנט יאָר וואָס מיר געפינען זיך אין ביטערן גלות, כלו כל הקיצין ועדיין בן דוד לא בא.

דעריבער האָט אַ גרופּע פון ערליכע אידן, יראי ה' וחושבי שמו, באַשלאָסן צו גרינדן אַ ועד, מתקן צו זיין דעם דאָזיגן ענין און צו וואָרענען אויף דעם מיט פאַרשידענע מיטלען, אַז אידן זאָלן אַכטונג געבן נישט צו שמועסן פון אנהויב דאַווענען ביזן סוף, און אויך בשעת'ן לייענען, אפילו בין גברא לגברא, ווי עס ווערט געברענגט דאָס האַרבקייט דערפון אין שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ"ו, און אין זוהר הקדוש פרשת ויקהל (דף ר"ו), אַז מ'טאָר בשום אופן נישט שמועסן פון ווען מ'נעמט אַרויס די ספר תורה פון היכל ביז מ'לייגט צוריק אַריין דאָס ספר אין היכל.

באַזונדערס דאַרף מען מעורר זיין וועגן דעם וואָס איז ליידער נפרץ געוואָרן אין אַ סאַך בתי מדרשים, ווען עס ענדיגט זיך איין מנין און עס פאַנגט זיך אָן אַ צווייטער מנין, איז די אידן וואָס האָבן געענדיגט דאַווענען נעמען זיך שמועסן דברים בטלים און דערמיט שטערן זיי פאַר די אידן פונעם צווייטן מנין צום דאַוונען, און דערפון ווערט רחמנא ליצלן אַ גרויסער בזיון פאַרן אויבערשטנ'ס מקדש מעט.

אויך ווילן מיר מעורר זיין וועגן דעם שרעקליכן מנהג, באַזונדערס אין די שבתים און ימים טובים, וואָס "בין גברא לגברא", ווען דער גבאי רופט אויף די וואָס זענען עולה צו די תורה און מאַכט דערווייל אַ "מי שברך" פאַר דעם וואָס האָט פריער עולה געווען, שמועסט מען דערווייל צווישן זיך, און דערפון ווערט נמשך אַז אַפילו בשעת דער בעל קורא האָט שוין אָנגעהויבן צו לייענען ווייטער, שמועסט מען נאָך אַלץ, און אין דעם ווערן ליידער נכשל אַפילו אַזעלכע אידן וואָס זענען מקפּיד נישט צו רעדן בשעת דאָס עצם לייענען, צוליב דעם וואָס זיי כאַפּן זיך נישט דערויף אַז מ'האָט שוין אָנגעהויבן ווייטער צו לייענען.

און עס איז כדאי צו ברענגען דאָ וואָס דער זוהר הקדוש זאָגט אין פּרשת ויקהל, "כד סליק ס"ת לתיבה כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא באימתא בדחילו ברתת וזיע ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא ויהון צייתין וירכון אודנייהו ולית רשות לעמו למפתח פומייהו אפי' במילי דאורייתא, וכל שכן במלא אחרא, אלא כולהו באימתא כמאן דלית לה פומא והא אוקמוה דכתיב וכפתחו עמדו כל העם ואזני העם אל ספר התורה" (נחמי' ח').

זעט מען פון זוהר הקדוש, אַז בשעת קריאת התורה דאַרף מען זיך פאָרשטעלן ווי מ'שטייט ביים באַרג סיני צו נעמען די הייליגע תורה און מ'טאָר דעריבער נישט שמועסן דאַן אַפילו אין דברי תורה, און אַוודאי נישט אין דברי חול, נאָר מ'דאַרף זיצן מיט פּחד און מורא און אויסהערן יעדעס וואָרט וואָס דער בעל קורא לייענט.

מיר האָבן אַ נאָמען געגעבן אונזער וועד "הוועד לפאר ולרומם כבוד בית אלוקינו", ווייל דאָס איז טאַקע דער ציל פון אונזער וועד, אויפצוהויבן דעם כבוד פון די בתי כנסיות און בתי מדרשות, און די חברים פון אונזער וועד וועלן אַרומגיין מעורר צו זיין אויף די אַלע ענינים צוזאַמען מיט די רבנים און גדולי ישראל, און צו זוכן נייע וועגן מתקן צו זיין דאָס גרויסע מכשול, כי בנפשינו הוא.

מיר ווענדן זיך דאָ צו אַלע רבנים הגאונים, שרי התורה והיראה, מנהיגי קהילות הקודש און די גבאים פון אַלע שוהלן אין גאַנץ ענגלאַנד, זיי זאָלן וואָרענען אידן, להזהיר גדולים על הקטנים, צו היטן זיך פון רעדן דברים בטלים אין בית המדרש בכלל ווען מען קומט דאַווענען, און די מקדשי מעט זאָלן זיין הייליג נאָר פאַר תורה און תפילה, און נישט מזלזל זיין ח"ו אין אויבערשטן'ס כבוד, און אין דעם זכות וועלן מיר זוכה זיין צו השראת השכינה, און עס וועט אין אונז מקויים ווערן דעם אויבערשטן'ס צוזאָג בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, ביז מיר וועלן זוכה זיין צו דער גאולה שלימה במהרה.

מיר ווילן אויך בעטן די חשובע רבנים הגאונים שליט"א צו רעדן און מעורר זיין וועגן די דאָזיגע עניינים ווען נאָר מעגליך, און בפרט שבתים און ימים טובים, און אַפילו צו זען אַז די מתפללים זאָלן זיך אונטערשרייבן אַז זיי זענען מקבל אויף זיך און אויף זייערע קינדער נישט צו שמועסן בשום אופן בשעת דעם דאַוונען און בשעת קריאת התורה.

מיר בעטן אויך פון די ראשי הישיבות און פון די מלמדים אין די תלמוד תורה'ס, אַז זיי זאָלן באַשטימען אַ צייט יעדן טאָג, אָדער כאָטש איין מאָל אַ וואָך, צו לערנען מיט די תלמידים וועגן די ענינים פון קדושת בית המדרש און בית הכנסת, דינים וואָס ווערן געברענגט אין שולחן ערוך און אין די פּוסקים, ווי אויך אין די מוסר ספרים וואָס רעדן וועגן די דאָזיגע לעבנס-וויכטיקע ענינים, און כאָטש מיר ווייסן אַז אין די ישיבות און כוללים איז ברוך השם דער מצב פיל בעסער, מ'רעדט נישט אַזוי פיל בשעת דעם דאַווענען און לייענען, פונדעסטוועגן דאַרף מען אָבער כסדר מעורר זיין די תלמידים וועגן דעם און איינוואָרצלען אין זיי די וויכטיגקייט און האַרבקייט פון רעדן ביים דאַווענען און לייענען, ווייל דער יצר הרע שטאַרקט זיך טאָג טעגליך און אַפילו עמיצער וואָס איז אָפּגעהיטן נישט צו רעדן, קען אויך אַמאָל נכשל ווערן ח"ו, ווייל דער יצר הרע רוהט נישט, און ווער עס וועט אויפטוהן אין דעם ענין, איז זיכער אַז ער וועט באַלוינט ווערן מיט זיין פולן שכר בזה ובבא, ווייל דער אויבערשטער בלייבט נישט שולדיג פאַר קיינעם.

מיר האָבן אויך אָפּגעדרוקט אַ קונטרס, אין וועלכן עס זענען צוזאַמענגענומען געוואָרן אַ סאַך מאמרי חז"ל און ראשונים ואחרונים, ווי אויך פון ספרי מוסר וואָס רעדן וועגן דעם האַרבן איסור פון שמועסן ביים דאַווענען און ביי קריאת התורה, און מיר האָפן מיט'ן אויבערשטן'ס הילף עס צו פאַרשפּרייטן בקרוב אין אַלע שוהלן אין ענגלאַנד, און אַרומצושיקן אין אַלע חרדישע הייזער אין דער לענג און ברייט פון ענגלאַנד.

אין זכות פון די מצדיקי הרבים וואָס שטייען אויף דער וואַך און גיבן אַכטונג אָפּצוהיטן אידן פון דעם מכשול פון רעדן ביים דאַווענען, וועלן מיר זוכה זיין צו הערן נאָר גוטע בשורות, לא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו, און מיר וועלן זוכה זיין צו די גאולה שלימה במהרה, אמן כן יהי רצון.

אין נאָמען פון דעם "וועד לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו"

אלכסנדר זושא נייווירטה

 

וועד לפאר ולרומם כבוד בית אלקינו

למעלת כבוד הרבנים הגאונים מנהיגי קהילות הקודש, ראשי הישיבות והכוללים, אברכי הכוללים ותלמידי הישיבות הקדושות, גבאי בתי כנסיות ובתי מדרשות שליט"א, ובעלי בתים החשובים בכל אתר ואתר היו"ו.

שלום רב לאוהבי תורתך!

אין צוגאָב צום בריוו וואָס מיר האָבן געשיקט צו אייך פאַרגאַנגענעם ראש חודש כסליו, ווילן מיר לאָזן וויסן, אַז אין דעם דף "מודעה רבא לאורייתא" האָבן מיר מעתיק געווען דעם "מי שברך" פון הייליגן תוספת יום טוב, וואו עס ווערן דערמאנט די שמות הקדושים און שמות שאינם נמחקים. בכלל האָט יענער גאַנצער דף אַ קדושה צוליב די ווערטער פון זוהר הקדוש וואָס זענען דאָרט געדרוקט. דעריבער בעטן מיר אַז מ'זאָל האַלטן דעם דף בקדושה ווי געהעריג, למשל, צושטעלן צו אַ סידור אָדער צו אַ ספר וואָס מ'לערנט, כדי מ'זאָל קענען אַריינקוקן אין דעם פון צייט צו צייט און ווידעראַמאָל נתעורר ווערן צו די וויכטיקייט פון די זאַך, און טאָמער מ'לייגט עס נישט אַריין אין אַ סידור אָדער ספר, דאַרף מען עס גונז זיין כדין, ווי מ'איז גונז אַלע שמות, כדי עס זאָל זיך נישט ח"ו אַרומוואַלגערן בבזיון אין די מיסטן אָדער אויף די גאַסן.

ביי די געלעגנהייט ווילן מיר מעורר זיין און איבער'חזר'ן אַ סאַך וויכטיגע ענינים:

א) מיר ווילן דערמאַנען די ווערטער פון זוהר הקדוש אַז מ'טאָר בשום אופן נישט שמועסן פון דער רגע ווען מ'נעמט אַרויס די ספר תורה פון ארון הקודש ביז זי ווערט צוריקגעלייגט צום ארון הקודש, און מיר בעטן יעדן איינעם מקבל צו זיין אויף זיך די דאָזיגע זאַך מיט אַ קבלה גמורה.

ב) באַזונדערס דאַרף מען מעורר זיין אויף דעם וואָס איז לעצטנס נפרץ געוואָרן אין אַ סאַך קהילות, אַז ווען עס ענדיגט זיך איין מנין און עס פאנגט זיך אָן אַ צווייטער מנין, שמועסן נאָך די וואָס האָבן געענדיגט דאַווענען אין ערשטן מנין אין גרופּעס-גרופּעס, און זיי שטערן דערמיט דאָס דאַווענען פאַר דעם צווייטן מנין, וואָס פון דעם ווערט אַ גרויסער בזיון פאַרן אויבערשטן'ס מקדש מעט רחמנא ליצלן. און מיר בעטן מיט יעדן לשון של בקשה פון די וואָס האָבן שוין געענדיגט דאַווענען אַז זיי זאָלן היטן זייער מויל נישט צו רעדן ח"ו אין דער אָנוועזנהייט פון דעם מנין וואָס דאַוונט יעצט, נאָר זיי זאָלן אַרויסגיין אינדרויסן צו רעדן.

ג) אויך ווילן מיר מעורר זיין וועגן דעם שלעכטן מנהג וואָס האָט זיך אַריינגעריסן, באַזונדערס שבתים און ימים טובים, ווען מ'מאַכט "מי שברכ'ס" און דורך דעם ווערט מען אַריינגעצויגן צו רעדן צווישן איין עלי' און די צווייטע, "בין גברא לגברא", און פון דעם ציט זיך אַריין אַז מען זאָל רעדן אויך בשעת'ן לייענען אָדער בשעת דער עולה לתורה מאַכט די ברכה, און אין דעם ווערן ליידער נכשל אויך אַזעלכע וואָס זענען מקפּיד נישט צו רעדן אינמיטן לייענען, נישט כאַפּנדיק זיך אַז מ'האָט שוין אָנגעהויבן צו לייענען.

מיר ווענדן זיך צו בעלי בתים, זיי זאָלן לערנען די פּירוש המלות פון דאַווענען, ווייל דאָס דאַווענען איז פון די זאַכן וואָס די חז"ל רופן אָן "דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן". זיי זענען שירות ותשבחות פאַרן באַשעפער, דעריבער דאַרף מען שטאַרק נזהר זיין דערין. אויך דאַרף מען נזהר זיין אַרויסצוזאָגן די שמות הקדושים קלאָרערהייט, ווייל אָן דעם איז מען נישט יוצא די מצוה פון דאַווענען, ווי עס ווערט געברענגט אין די פּוסקים. אויך דאַרף מען דאַווענען רואיק, און מיט אַרויסזאָגן קלאָר די ווערטער, נישט שנעל ווי א "מצות אנשים מלומדה", און עס איז כדאי אַריינצולייגן נאָך עטליכע מינוטן מער ווי די געוואוינהייט כדי מכוון צו זיין וואָס מען דאַוונט. דאָס איז אַ גוטער "אינוועסטמענט" אויב עס וועט גורם זיין אַז די תפילה זאָל אָנגענומען ווערן ברחמים וברצון פאַרן אויבערשטן.

ביים סוף ווילן מיר דערמאַנען, אַז דער כלל ישראל איבעראל דאַרף גרויס רחמים און ישועות אין אַלע ענינים, ווי מיר האָבן שוין באַטאָנט אין אונזער פריערדיגן בריוו, און היות ווי מיר אַלע ווילן דאָך אַז דער שוכן במרומים זאָל הערן אונזערע תפילות אין אַלע ענינים וואָס זענען נוגע צו אונזערע משפּחות און צו אונזערע הייזער, הן אין ענינים פון געזונט, הן אין ענינים פון פּרנסה וכדומה, און אַז מיר זאָלן געהאָלפן ווערן בשלימות, דעריבער דאַרפן מיר זאָרגן אַז דער כבוד פון אויבערשטן'ס בתי מקדש מעט וואָס זענען באַשטימט פאַר תורה און תפילה זאָלן אויך זיין בתכלית השלימות ווי געהעריג, און אויב מיר וועלן נוהג כבוד זיין אין די בתי כנסיות און בתי מדרשים, וועט דער אויבערשטער מיט אונז טוהן מדה כנגד מדה, און ער וועט מקבל זיין ברחמים וברצון אַלע אונזערע תפילות, און ער וועט צואיילן אונזער אויסלייזונג פון גלות מיט דער גאולה שלימה און בנין בית המקדש במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.

אין נאָמען פון דעם "וועד לפאר ולרומם כבוד בית אלוקינו"

אלכסנדר זושא נייווירטה