ISRAEL613.COM

בס"ד

 

לימוד תנ"ך יומי

THE STUDY OF TANACH

HOME        ראשי

 

354 גליונות חדשים

סדר לימוד נ"ך לכל השנה

שני פרקים לכל יום

דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי. (שבת פח.)

אוריאן תליתאי - תורה נביאים וכתובים. (רש"י)

חיוב גדול על כל איש ואיש אשר בשם ישראל יכונה, ללמוד בכל יום הכ"ד ספרי קודש שהם תנ"ך ת'ורה נ'ביאים כ'תובים, כפי שיראה עין הקורא למטה מה שלקטנו מכל הספרים גודל החיוב ללמוד תנ"ך בכל יום.

ועיין מה שלקטנו ליקוט גדול מיוחד במינו על עניני לימוד תנ"ך

בה-160 גליונות המיוחדים על זה (הליסט כאן למטה)

וכבר יסדו הקדמונים סדר לכל השנה לגמור תנ"ך, דהיינו להתחיל ביום אסרו חג סוכות, ולסיים ביום הקדוש שמחת תורה, שבזה שיש לו חלק בהתורה הקדושה על ידי שלמד וסיים תנ"ך, ישמח ויגיל מאד מאד, שישו ושמחו בשמחת התורה, ואם לא הספיק ללמוד בכל השנה לכל הפחות הכ"ד ספרי קודש, אז באיזה פנים יעול קדם מלכא לשמוח בשמחת התורה?

ועכשיו סדרנו כל סדר הנ"ך ללמוד שני פרקים לכל יום, בשנ"ד גליונות לכל השנה, גליון אחד לכל יום, באותיות נאות ומשובחות מאוד, מוגה היטב, באופן שכל אחד ואחד יוכל בקל ללמוד בו, זקנים עם נערים, רבנים ודיינים, בני ישיבות ואברכי הכולל, מלמדים וסופרים, שוחטים ומוהלים, בעלי בתים ועובדי עבודה, תינוקות של בית רבן ובחורי ישיבה, וסתם פשוטי עמך ויושבי קרנות (ראשי ישיבות ומלמדים ילמדו בהם עם התלמידים בכל יום ויום) וזה יקרב גאולתינו ופדות נפשינו ע"י משיח צדקינו האמיתי בב"א

נ"ב. זה הסדר הוא ללמוד נ"ך בכל השנה, אבל צריכים גם לסיים חמשה חומשי תורה בכל השנה ע"י שיעביר הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע ובזה ישלים כל הכ"ד ספרי קודש בכל השנה ויקשט בזה נשמתו בכ"ד תכשיטי כל"ה

עיין בספר הקדוש יסוד ושורש העבודה (שער הניצוץ) באריכות בענין לימוד תנ"ך בכל השנה ולסיימם בשמחת התורה, וכן בספר כף החיים על הלכות שבת סימן ר"ץ אות י"ג עיין שם.

וכמשמרות נטועים א"ר ברכיה הכהן ברבי כמשמרות כתיב ואנו קורין מסמרות לומר לך מה משמרות כהונה כ"ד אף ספרי תורה כ"ד ד"א למה כתיב כמשמרות ואנו קורין מסמרות ללמדך שאם קבעת אותם כמסמר בלבבך הם משמרין אותך. (מדרש תנחומא)

כל מה שעוסקים מלאכים וצדיקים בגן עדן רק בכ"ד ספרים ובתורה של בעל פה. (ספר חסידים)

והגית בו יומם ולילה כ"ד ספרים נגד כ"ד שעות ביום ובלילה. (ספר הקדוש "רזיאל המלאך")

כ"ד ספרי המקרא הם עליו מליצי יושר, כמנין וח"י, נוטרי' ו'יתבוננו ח'סדי י'קו"ק. (הרמ"ע מפאנו)

כשתלמד תנ"ך תשתדל להשתתף בכל מאורעות הקודש שעברו כאילו גם אתה היית שם. (הכשרת האברכים)

הכ"ד ספרי קודש הם כנגד כ"ד שעות היום (רזיאל המלאך) וכל מי שלומד כ"ד ספרי קודש, הם מגינין עליו ושומרין אותו מן החטא ומן הפורעניות בכל כ"ד שעות היום. (ס"י)

כל סיפור הבא בתנ"ך הוא מפתיחת שער של ישועה חדש שנתחדש לאותו צדיק ונפתח על ידו. (רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע)

דוגמת גליון!

 

גליונות האלו יוצאים לאור לראשונה, וכבושם הזה עדיין לא נראה, מאיר עינים, ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך אשר יכסה ארץ, ובעזרת השם יתברך יעורר את לבות בני ישראל מתרדמתם, ויביא תועלת רבה לעם ישראל, יען כי רבתה בה ההזנחה, ובוודאי שהלומד בגליוני נ"ך האלו, לבו יתעורר להתחזק ולהתאמץ ביתר שאת וביתר עז, לקיים כל מה שכתוב בהכ"ד ספרי קודש כל המוסרים של נביאינו הקדושים מה שנבאו על אחרית הימים האלו, ויתעורר ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל התורה, ויתלהב מאוד מאוד לאהבת ארץ ישראל הקדוש, ויעורר את עצמו ואת הזולת לעלות לארץ ישראל לדור שם בקביעות גמור ויפעל בכל כוחו ואונו לזכות את הרבים ולהפיץ הגליונות האלו בכל תפוצות ישראל בגופו ובממונו, עד שכל הכלל ישראל יזכו ללמוד הכ"ד ספרי קודש בקביעות, וזה ישמור אותנו מכל הנזקים ומכל הפגעים רעים המתרגשות ובאות לעולם רח"ל. ועל ידי זה נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו האמיתי במהרה בימינו אמן וכל המזכה את הרבים זוכה לבנים צדיקים, ואין חטא בא על ידו.

הידעת?

שע"י לימוד הכ"ד ספרי קודש בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, הכ"ד ספרי קודש בעצמם שומרים אותך מכל פגע כ"ד שעות ביממה

הידעת?

שסגולת לימוד נ"ך בכל השנה ע"י 15 דקות בכל יום, הוא להיות ניצול מכל הצרות ומכל ההיזקים והפגעים רעים המתרגשות ובאות לעולם רח"ל

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תצליח בקל עם חינוך בניך ובנותיך

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תצליח לפרנסה קלה ונקיה

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תזכה לשלם בקל את כל חובותיך

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תכניע את כל אויביך ושונאיך ומקטריגיך

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, ישמור אותך הקב"ה מכל הצרות רח"ל

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, יהיה לך שלום בית טוב

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, יהיה לך נחת מהילדים

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תהיה אתה וכל משפחתיך בריא ושלם, ולא יהיה לך שום מחלה בעולם

הידעת?

שלימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, מרפא מכל החולאים ומכל המחלות רח"ל

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, אתה משפיע כל טוב ושובע גדול בעולם

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, יזכו כל הכלל ישראל לעלות לארץ ישראל בקרוב ממש, ועי"ז יבוא משיח צדקינו בב"א

הגליונות האלו יוצאים לאור ע"י:

מכון "נ"ך היומי"

ללימוד כל ספרי נביאים וכתובים במעגל השנה שני פרקים ליום

שע"י מפעל עולמי ללימוד הנ"ך

מטרת המפעל: להחזיר עטרת "לימוד תנ"ך בכל השנה" ליושנה

ר"ח אייר (א'ני י'י ר'ופאך א'ויבי י'שובו י'בושו ר'גע) תשס"ה לפ"ק

ירושלים עיר הקודש ת'בנה ו'תכונן ב'מהרה ב'ימינו א'מן

 

 

ליקוט מספרי הנהגות צדיקים מגודל החיוב על כל אחד ללמוד תנ"ך

        1) כשיש לאדם תענוג מהאכילה יעלה התענוג להש"י כיצד יעשה יחשוב שהשם יתברך ברא התענוג הזה ע"כ ראוי לקדש שם אלקיו בזה ברבים וכן כשראה שום דבר חידוש בעולם יחשוב כן שהוא ימסור על קדושתו ובין תבין את אשר לפניך הן בדבר שמיעה או ראיה וכן בסיפורי מלחמות יכול לבוא לידי דביקות ע"י מחשבה זו... בפרט כשקורא בכ"ד ספרי נבואה פעולת הש"י ונפלאותיו ובספורי מעשיות בגמרא הוא כלל גדול זה לדביקות. (הנהגות טובות מרבי מענדל מליסקא זי"ע, אות עב)

        2) ראוי לך לעסוק בכל יום שעה אחת ומחצה לערך בתוכחה בפשטים דמקרא תנ"ך וברש"י. (צוואת רבי משה חסיד מפראג זי"ע, אות ה)

        3) ואם תזכו להיות מיושבי אהלי תורה ות"ח אל ימנע מפיכם ללמוד תורה נביאים וכתובים ודעו כי לימוד תנ"ך ראשיתו יקשה לפניכם מאוד כי נמצא פסוקים בנביאים אחרונים מכ"ש בתרי עשר בלי להבין וכה"ג נמצא בהם פסוקים הסותרים זה את זה דהיינו יחיד ורבים נוכח ונסתר והכל בכתב ה' עלינו השכיל על פי הסוד אשר בדבר ההיא לכן לא יקשה המקשה בפשיטות הדבר ודי בזה במה שתראו פירש"י ותקראו באופן שתסיימו בשמחת תורה כל התנ"ך. (הנהגות צדיקים - רבי יונה לאנד סופר מפראג זי"ע, אות ד)

        4) וגם יהיה בקי בתנ"ך. (סדר היום - אזהרות מרבי אהרן הגדול מקארלין זי"ע, אות י)

        5) ילמוד בכל יום תנ"ך. (הנהגות קדושות עפ"י סדר א"ב מרבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע, אות לימוד)

        6) גם יקבע את עצמו בכל יום ללמוד תנ"ך. (הנהגות טובות רבי חיים חייקא מהמדורא זי"ע, אות ו)

        7) ללמוד בכל יום תנ"ך עד שירגיל בהם. (הנהגות ואזהרות מרבי מנחם מענדל מוויטעפסק זי"ע, אות ו)

        8) וללמוד בכל יום תנ"ך. (הנהגות ישרות מרבי מנחם נחום מטשארנוביל זי"ע, אות ד)

        9) ילמוד בכל יום תנ"ך. (הנהגות טובות מרבי צבי הירש מנאדבורנא זי"ע, אות לט)

   10) יזהר מאוד ללמוד בכל יום ויום תנ"ך... ולא יעבור משעורין הנ"ל, עכ"פ ילמוד מעט בכל יום מכל שיעור כאשר יוכל ולא יעבור. (הנהגות מרבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע, אות ג)

   11) תלמוד בכל יום תנ"ך. (הנהגות ישרות מהנ"ל, אות י)

   12) תחילה צריך לשוב באמת על חטאת נעורים... ולהיות ניעור כל ליל ששי וללמוד באותו לילה תנ"ך... (הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע)

   13) ולקבוע עתים לתורה דהיינו ללמוד בכל יום תנ"ך... (הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע)

   14) ואחר התפלה יקבע עתים לתורה דהיינו תנ"ך... (הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע)

   15) מלמדי מקרא יהי' לימודם בפירושי רבותינו הקדושים נוחי נפש אשר כל בית ישראל נכון עליהם כגון פירוש רש"י ורשב"ם ורד"ק וכיוצא לאפוקי המלמד אשר נסתה כף רגלו ללמוד תנ"ך בפירושים זרים בלשונות זרים אשר נתהוו לקוץ ממאיר לבית יעקב בעוה"ר. הרחק ירחיקו המלמד ההוא מאהליהם אפילו אם יקבלו עליו שלא יעסוק עוד בפירושים הללו כי חזקה שכל מעשיו מקולקלים. (תקנות מרבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע, אות ד)

   16) תנ"ך ללמוד עם פי' רש"י ומצודת דוד ומצודת ציון, ורד"ק, אך כ"ז אינו מעכב, ושלא לדרוש אחרי פירושים שונים שזה בכלל מאחז"ל מנעו בניכם מן ההגיון, ושלא יהיה ח"ו יצא הפסדו בשכרו. (הליכות והלכות מרבי אשר הכהן זי"ע, אות יא)

   17) ואחר התפלה ללמוד תנ"ך ובעת טרדה לפחות חוק לישראל. (סדר היום מרבי אהרן מקארלין זי"ע, אות ה)

   18) ואחר התפלה בכל יום לבד מערב שבת וערב יו"ט ושבת ויו"ט ילמוד תנ"ך אם באפשר עם תרגום. (סדר היום מרבי אהרן מקארלין זי"ע, אות כה)

   19) ועוד קבלו עליהם (החברים) להשלים כל המקרא תנ"ך. (סדר היום ואזהרות הקודש מרבי ישראל מסטאלין זי"ע, אות ג)

   20) תלמוד תנ"ך. (הדרכה וכללים מרבי קלונימוס קלמן מפיאסעצנא זי"ע, אות י)

   21) אך באשר אין אנו יכולים ללמוד הכל מהגמרא, כי ישנם כמה פסוקי תנ"ך שלא הובאו בגמרא ויכול להיות שאף תלמיד חכם גדול לא יהיה לו שום ידיעה בנביאים ע"כ ההכרח ללמוד עם הילדים תנ"ך. (סדר הנהגה למלמדים ותלמידים מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע, אות ג)

   22) בענין לימוד תנ"ך, מלבד טעם הנ"ל, בהיות שהכ"ד ספרי קודש ניתנו ללמוד והוא חלק מהתורה, על כל ההכרח ללמוד עם הילדים תנ"ך. ואף שהיו צדיקים שאמרו שלא ילמדו תנ"ך באשר האפיקורסים לקחו לעצמם הדרך ללמוד תנ"ך באופן לא טוב, ע"כ אמרו אל תרגילו במקרא יותר מדאי, וכן באגדות הש"ס שיש בו הרבה פנימיות וסודות נפלאות ואי אפשר ללמוד זאת בפשטות, וכמו מעשה דראובן נקרא ולא מתרגם, לכן ייראו מזה מאוד שחששו שילמדו תנ"ך ולא יבינו שמה שכתוב בהפסוקים אינו כל כך בפשטות, אך עכשיו האפיקורסים אינו קשורים כלל עם התנ"ך ואינם יודעים כלל, ואפילו לשונם אינו מהתנ"ך, וכולם עמי הארץ וטועים בגמרא, על כן אין לירא מזה ויכולים ללמוד עם הילדים תנ"ך. (סדר הנהגה למלמדים ותלמידים מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע, אות ד)

   23) ללמוד בכל יום נביאים, שידעו התלמידים מיהושע ואילך סדר ההתישבות בארץ ישראל, וסדר מלכי ישראל, בנין בית המקדש, נביאי ישראל, מלכות בית דוד. (הנהגות קצרות למלמדים ותלמידים מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע, אות ג)

   24) ליתן זמן ללימוד נ"ך. (זמני הלימוד למלמדים ותלמידים, מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע, אות טז)

   25) ללמוד בכל יום קודם התפילה בכל האפשרות מכ"ד ספרי נ"ך. (הנהגות ודרך האדם מרבי שלמה ברוך מבודאפעסט זי"ע, אות ה)

   26) בכל יום יאמר קודם הלימוד יה'ר ופסוקים הנדפסים בתחלת מס' ברכות בש"ס הנדפסים בפפד"מ. ואח"כ יאמר איזה פסוקים תורה ונביאים וכתובים ואיזה משנה ודבר אחד מש"ס כדי שילמוד בכל יום תנ"ך ומשנה ותלמוד ע"כ ראוי ונכון לומר בכל יום מכל אחד ההתחלת דהיינו תורה יאמר בראשית עד יום אחד. ונביאים יאמר תחילת פ' יהושע ג' פסוקים. וכתובים יאמר תחילת תהלים ג' פסוקים. ומשנה יאמר משנה ראשונה של מס' ברכות מאימתי וכו' ומאמר מש"ס יאמר תחילת ברכות תנא היכי קאי דקתני מאימתי וכו' עד ואי בעית אימא יליף מברייתא של עולם דכתיב. וכשיאמר כן בכל יום אז יהיה רגיל ושגור בפיו ויוכל לומר אותו מיד אחר תפלתו קודם שיאכל שום דבר. (הנהגות ודרך האדם מרבי שלמה ברוך מבודאפעסט זי"ע, אות לא)

   27) ראוי לכל ירא שמים שיה' בקי בתנ"ך בכל הטעמים והנקודות. (הנהגות ודרך האדם מרבי שלמה ברוך מבודאפעסט זי"ע, אות סט)

   28) בני אם תזכו לתורה ועבודה שתורתכם יהיה אומנתכם תלמדו כסדר הזה תנ"ך... ותלמדו מספר מוגה ותשגיחו מאד על הנקודות כי כל ימי הייתי מצטער שלא למדתי מספרים מוגהים. (הנהגות ישרות מתלמיד הבעש"ט זי"ע, אות כז)

   29) להיות בקי בתנ"ך. (הנהגות ישרות מרבי שמואל אברהם ממעזיבוז זי"ע, אות יב)

   30) והיה מתמיד בלמודו מאד ולמד ולמד הרבה מאד ש"ס ופוסקים ותנ"ך וכו'. וגודל בקיאותו בכל הספרים כפי מה שראינו בעינינו קצת היה בלי שעור ובפרט בספרי תנ"ך וכו'. (ספר שבחי מוהר"ן, אות ז)

   31) ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין... וכמה בני אדם פסקו מלמודם לגמרי על ידי רבוי הדקדוקים שלהם. ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר מבואר (לעיל כ"ח) שיחתו של רבנו זכרונו לברכה שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. (ספר שיחות מוהר"ן, אות עו)

   32) בימי אלול ועשרת ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא צוה לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחלתם ועד סופם. וגם הוא בעצמו נהג כך כמה פעמים. גם היה גומר כמה ספרים בימים הללו, ואיני זוכר לבארם היטב. (ספר שיחות מוהר"ן, אות רנא)

   33)  הרה"ק מוהרנ"ת מברסלב זיע"א אמר לאחד קודם פטירתו שיתן לו "כל טוב", והלה לא ידע מה הוא רוצה, מה זה "כל טוב"?, עד שפירש לו "תן לי התנ"ך זהו כל טוב". (ספר עלים לתרופה סדר פטירתו)

   34) עיין בספר הקדוש יסוד ושורש העבודה (שער הניצוץ) באריכות בענין לימוד תנ"ך בכל השנה ולסיימם בשמחת התורה, וכן בספר כף החיים על הלכות שבת סימן ר"ץ אות י"ג עיין שם.

ענין הכ"ד ספרי תנ"ך מלוקט מכל הספרים

        1) וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקִים. (שמות לא, יח)

        2) ככלתו - ככלתו כתיב חסר שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה. דבר אחר מה כלה מתקשטת בכ"ד קשוטין הן האמורים בספר ישעיה אף ת"ח צריך להיות בקי בכ"ד ספרים. (רש"י שם)

        3) ארבעה ווין ו'לא תנאף ו'לא תגנב ו'לא תענה ו'לא תחמד כנגד כ"ד ספרים שהיו עתידים לעמוד לישראל. (מנחת שי דברים ה, יח המגלה עמוקות עה"ת פרשת ואתחנן כתבו ג"כ והוא כתב שזה מרומז ג"כ בזוהר פקודי עה"פ ויעשו את הכתונת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי בד שש)

        4) כדי להדמות זיווג של ישראל להקב"ה בכל צד אל סתם זיווג, הגביל הקב"ה ג"כ זמן ישראל עשרה חדשים מן ר"ח סיון שבו נתארסו בתורה אשר צוה לנו משה עד ר"ח ניסן שבו הוקם המשכן ונשלם הזיווג מכל וכל, כי בזמן זה יתקשטו ישראל בכ"ד ספרים ומתוך זה ראוין לדור באהל מועד מדור אחד לשניהם. (כלי יקר במדבר א, א)

        5) דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי (שבת פח.) אוריאן תליתאי - תורה נביאים וכתובים. (רש"י)

        6) מהו ככלותו א"ר לוי א"ר שמעון בן לקיש מה כלה זו מקושטת בכ"ד מיני תכשיטין כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים ככלותו. (מדרש רבה שמות מא, ה)

        7) א"ר ברכיה הכהן ב"ר אנו קוראין מסמרות ואין כתיב אלא משמרות מה משמרות כהונה ולויה כ"ד אף ספרים כ"ד הקיש דברי סופרים לדברי תורה שהן אמיתים כמותם. (מדרש רבה במדבר יד, ד)

        8) ויותר מהמה בני הזהר אמר הקב"ה כ"ד ספרים כתבתי לך הזהר ואל תוסף עליהם למה עשות ספרים הרבה אין קץ כל מי שקורא פסוק שאינו מכ"ד ספרים כאלו קורא בספרים החיצונים הוי הזהר עשות ספרים הרבה שכל העושה כן אין לו חלק לעולם הבא הה"ד אין קץ כמ"ד (דניאל יב) ואתה לך לקץ הרי לך המוסיף ספר מהו עונשו ומנין שאף ההוגה מתייגע בהן ת"ל ולהג הרבה יגיעת בשר שאין בשרו ננערת מן עפרה כההיא דתנינן ואלו שאין להם חלק לעוה"ב והקורא בספרים החיצונים. (מדרש רבה במדבר יד, ד)

        9) פרים של זבח השלמים כ"ד כנגד כ"ד ספרים וכ"ד משמרות כפרה על עשרים וארבעה אלף שמתו בבעל פעור. (מדרש רבה במדבר יד, יז)

   10) וכמשמרות נטועים א"ר ברכיה הכהן ברבי כמשמרות כתיב ואנו קורין מסמרות לומר לך מה משמרות כהונה כ"ד אף ספרי תורה כ"ד ד"א למה כתיב כמשמרות ואנו קורין מסמרות ללמדך שאם קבעת אותם כמסמר בלבבך הם משמרין אותך. (מדרש תנחומא בהעלותך פרק טו)

   11) וכמשמרות נטועים כתוב בשי"ן לומר שיש בתורה כ"ד ספרים כמנין משמרות שהעמיד דוד לכך נכתב בשי"ן וכן בדברי הימים נכתב דויד מלא שהוא בגימטריא ארבע ועשרים כנגד ארבע ועשרים משמרות שהעמיד דוד. (מדרש תנחומא וילך פרק א(

   12) רב הונא אמר ריש לקיש מה הכלה הזאת מתקשטת בכ"ד תכשיטין, כך ת"ח צריך להיות בקי בכ"ד ספרים, וכה"א ויתן אל משה ככלתו לדבר. (ילקוט שמעוני שיר השירים פרק ד - רמז תתקפח)

   13) ויותר מהמה בני הזהר, יותר מדברי תורה הוי זהיר בדברי סופרים למה שאלו באת לכתוב דבריהם לא היה קץ לסופרים. עשות ספרים הרבה אין קץ, מהו ויותר מהמה בני הזהר שלא תקרא בספרים חיצונים יותר מהמה, משמרות נטועים כשם שמשמרות כהונה כ"ד כך כ"ד ספרים. (ילקוט שמעוני קהלת פרק יב - רמז תתקפט)

   14) דבר אחר והמשכילים, אלין מארי מקרא... ובכ"ד אתוון דכלילן בהון כ"ד ספרים, דאינון כ"ד דשאיב מן ימא דאורייתא, אתמר בהון ותגיד לבני ישראל, ומאי ניהו דשאבין מניה האי כ"ד דאיהי שכינתא, כלילא מכ"ד ספרי דאורייתא, דא צדיק... ואיהו דך בכ"ד ספרים, ועם כל דא דאיהו חרב ויבש, אתמר ביה אל ישוב ד"ך נכלם... (תיקוני זהר יד.)

   15) ואתון לא אשתאבתון מניה אלא כד חד, דאיהו כ"ד ספרי דאורייתא, איך לא אשתמודעתון ביה. (תיקוני זהר מג.)

   16) כ"ד ספרין דאורייתא ודאי, אינון כ"ד דאתמלי מן ימא עלאה דאורייתא... ודך איהו צדיק בהאי כד, בגין דאיהי תבירא, בגלותא שכינתא דאיהי כד, עליה אתמר לב נשבר ונדכה אלקי"ם לא תבזה. (תיקוני זהר מג.)

   17) והגית בו יומם ולילה כ"ד ספרים נגד כ"ד שעות ביום ובלילה. (ספר הקדוש "רזיאל המלאך")

   18) ודע באמת אם יאמר לך שום אדם שהוא מקובל מסתרי תורה אל תאמין בקבלותיו הנסתרות אם לא שיודע בל"ב נתיבות החכמה שהם עשר ספירות בלי מה וסוד כ"ב אותיות התורה ואם לאו לא תאבה ולא תשמע לו כי לפחות צריך שיתן לך מופתים מהדומים להם מספרי חכמי קבלה או מתורה שבכתב הכוללת כ"ד ספרים. (ספר הפליאה - ד"ה וראה והבן סוד של נזמי הזהב)

   19) י"ב הויות שבתפארת וי"ב הויות שביסוד הוו כ"ד לקבל כ"ד ספרייא. (ספר מגיד מישרים - פרשת נצבים)

   20) ולפי שהתורה נחלקה על כ"ד ספרים לכן להחזיק תורת י"י נתן להם הקב"ה לקביל זה מנה כ"ד מתנות כדי להחזיק בתורת י"י. (ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת קרח)

   21) ...ולכן נחלקת התורה כ"ד ספרים, שהיא סוד ב' פעמים אור (כ"ד ספרים, בגימטריא ב' פעמים או"ר). ולכן נתאוה משה ליכנס לארץ ישראל, דאתמר תמן אשר אור לו בציון, והארץ האירה מכבודו... ומאחר שניתנה התורה בשני אורות אלו, על כן אעברה נ"א, נוטרייקון "נראה "אור, שם בארץ ישראל באורך נראה אור. (ספר מגלה עמוקות על ואתחנן - אופן רה עיין עוד שם במגלה עמוקות אופן ר"ח באריכות ענין הכ"ד ספרים פלאי פלאות)

   22) כ"ד צירופים בשם אדנ"י, כי שם זה בן ד' אותיות המתגלגלות - והרמז, כ"ד מלא מים, מי התורה, אשר לכן כ"ד ספרי תנ"ך, כלים לאורו ית"ש ועיקר הכלי במלכות כנודע. (ספר מבוא לחכמת הקבלה - חלק א שער ז פרק ח)

   23) כד פי' בתקונים (תקונא כ"א דף מ"ה ע"ב) כי היסוד נקרא כד שהיא כ"ד ספרים דאורייתא וכ"ד אותיות בשכמל"ו. ושכינה איתקריאת כד"ה שפירשו כ"ד ה'. ועל שתיהם נאמר (ישעיה נד יב) ושמתי כד כד שמשותיך שהם שתי כדים. ונקראים כדים בהיותם מלאים מי שפע ברכה מן הנהר (ע' בהקדמת ת"ז דף י"ג ע"א). (ספר פרדס רמונים - שער כג פרק יא)

   24) ויכוין בשמות היוצאים מהם, שהם כ"ד קישוטי כלה, שם אחד בכל ספר, והוא יוצא מאות ראשונה ואחרונה, של תיבה שניה, של פסוק אחרון של הספר, אות א' נקוד קבוץ, ושניה קמץ. ואם התיבה בת ב' אותיות היא השם, ובספרים שכופלים פסוק אחד, אין השם יוצא מפסוק הנכפל, אלא מפסוק אחרון ממש. ועוד יכוין שם אחד, בתיבה שלפני תיבה אחרונה ע"ד הראשון, ויצרף זה השם השני עם שם הראשון, ויכוין אותו מצורף בשם א' של ד' אותיות. ויכוין בו צרוף א' של אדני, וכה יעשה בכל הכ"ד ספרים, בספר ראשון צירוף א' של אדני, ובשני השני עד כלותם.

   25) והכ"ד ספרים, הם ה' חומשי תורה, ה' מגילות, ח' נביאים, והם - יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיה, יחזקאל, ותרי עשר כחד חשיבי. והשם יוצא מפסוק אחרון של מלאכי. וה' כתובים והם - תהלים, והשם יוצא מפסוק אחרון דספר חמישי, איוב, משלי, ד"ה, ודניאל עזרא ונחמיה כחד חשיבי, והשם יוצא מפסוק אחרון דנחמיה.

   26) ומה שאני עיינתי וחקרתי הוא, כי אלו השמות יוצאין מר"ת ומס"ת של תיבה שנייה של פסוק אחרון מכל ספר וספר, שהם טובים להצלחה ולזכירה, ומסוגלים מאוד לכוין בהם. (ספר פרי עץ חיים - שער חג השבועות - פרק א)

   27) במחזור מורי ז"ל כתוב מבחוץ, וז"ל, בעשרת ימי תשובה יום צום, ישאל אדם חיים וכפרה, ויעמוד בשעת הוצאת ס"ת, ויקרא ג"פ י"ג מדות... ומ"כ תיכף אחר הנ"ל, כתוב אלו שמות הכ"ד של ספרים, ואולי שצריך לכוין בהם לזוכרם תיכף אחר נוסח סידר התפילה הנ"ל. וזו נוסחה: י"פ ע"נ, י"ע בשורק, פ"נ בקמץ, עיין בשער שבועות, ובסידור כ"ד שמות של כ"ד ספרים. (ספר פרי עץ חיים - שער ראש השנה - פרק א)

   28) י. ואלו הם הכ"ד ספרים חמשה חמשי תורה חמש מגילות והם שיר השירים אסתר רות איכה קהלת שמנה נביאים והם יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיה ירמיה יחזקאל והתרי עשר כאחד חשיבי והשם יוצא מפסוק אחרון של מלאכי.

   29) יא. וששה כתובים והם תהלים וחמשה ספרים שבו כאחד חשיבי והשם יוצא מפסוק אחרון דספר החמשי איוב משלי דברי הימים ודניאל ועזרא ונחמיה שניהם כאחד חשיבי והשם יוצא מפסוק אחרון דנחמיה. (ספר משנת חסידים - מסכת אייר וסיון - פרק ג)

   30) וכ"ד ספרי המקרא וכן כ"ד צרופי א"ד וכ"ד צרופי הויה אהיה כל אלה הם עליו מליצי יושר כמנין וחי נוטרי' ויתבוננו חסדי ה'. (כתבי הרמ"ע מפאנו - מאמר מאה קשיטה - סימן ג)

   31) ואיהי אדנ"י, ד' אתוון לקבלייהו. ואלין ד' אמות של הלכה, דקב"ה לא אשתעשע השתא בשכינתא ברזא דצדיק אלא בחיבורא דאבהן. ורזא דא ד' אמות של הלכה. ואי תימא אמאי אמות. אלא כלא רזא איהו. דאמה איהי שית טפחים, וד' אמות אינון כ"ד, ואלין כ"ד צירופין דאדנ"י. ודא כ"ד דאתמר ביה הגמיאיני נא מעט מים מכדך (בראשית כד יז). ודא מעט מים, סלע דאפיק טפין טפין מגו כמה מחלוקות. וכ"ד אלין אינון לקבל כ"ד ספרין דאוריתא, ובהו אל ישוב ד"ך נכלם (תהלים עד כא). אבל לזמנא דאתי יתתקף צדיק למפרק לה, וכדין אתמר כי תורה חדשה מאתי תצא (ויק"ר יג ג) לקבל כל אלין יפוק כ"ד אחרינא דאיהו לגו, כדין ושמתי כדכד שמשותיך (ישעיה נד יב). מאן אתר. אלא מציון דא צדיק, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים (ישעיה ב ג). (ספר תיקונים חדשים לרמח"ל הקדמה)

   32) גם היותר צרות שיש בתורה הם היותר נחמות שיש, מפני שהם כ"ד ספרים, וכולם יהיו לעת"ל, וא"כ צריך שיהיו כולם נחמות גדולות. (פירוש הרמח"ל על איכה)

   33) כ"ד קשוטי דכלה, מכ"ד ספרי תנ"ך, גבולי וסוף התנ"ך, והן בעלי המדות, והן סוד מלאכים הקדושים, ומבחוץ יש זי"ז שד"י, גי' סמא"ל רה"ב, שנ"י שח"ל, שכל"י סמא"ל רה"ב, כ"ד זיני דמסאבותא של האשה זונה אשר חשב ישעיה הנביא [ג], ומהם חית"ו ד' פעמים ק"ו של מם סתומה, וכל קו הוא ו', הרי ד' פעמים ו' כ"ד זיני מסאבותא, כמנין ואיבה, היפוך האהבה, ואלו הד' חיות הן בסוד ארב"ע כידוע... ומזה סוד ויר"א אלקי"ם א"ת האו"ר כ"י טו"ב [בראשית א], כי משם יפרד, ונתגלה חילוק בין זה לזה. (כתבי הגרמ"מ משקלוב - ביאורי הזהר - דף רי)

   34) כ"ד ספרים הם ביסוד אימא ולכן לנגדם נרשמים כ"ד בתי דינא למי שעובר על התורה וידוע כי עיקר בתי דינא הוא בנוקבא דז"א שבה שם אדנ"י דינא דמלכותא דכל מאני קרבא אתמסרון בידהא ובה כלילין כל ה"ג ושם אדנ"י כולל כ"ד צירופים הם כ"ד בתי דינא והוא סוד כ"ד אתוון דבשכמל"ו. (בית עולמים - דף קלו ע"ב - ד"ה ותניא)

   35) ואותיות אחרונות השלישיות הם כ"ד, נגד כ"ד ספרים, והם לנגד כ"ד צרופי שם הוי"ה, י"ב באתגליא י"ב באתכסיא. (ספר אור תורה - אות מט)

   36) אין נביא רשאי לחדש דבר על כ"ד ספרים, לא מלאך ולא אליהו. אלא כל מה שעוסקים מלאכים וצדיקים בגן עדן רק בכ"ד ספרים ובתורה של בעל פה. (ספר חסידים - סימן תתרטז)

   37) כ"ד תיבין הם מהתחלת התורה עד תיבת או"ר (בראשית א ג). לרמז האור ההוא הוא מן התורה כ"ד ספרין דאורייתא, כשנגנז האור חזר למקורו ונגנז בתורה. (ספר עבודת ישראל - פרשת כי תשא)

   38) או יאמר ושבת ע"ד י"י אלקיך (דברים ל ב). ע"ד מלשון עד"י עדיים (יחזקאל טז ז), מנע קשוטי השכינה, ועל ידי התשובה ושב"ת ע"ד י"י אלקיך, היינו קישוטי השכינה כ"ד קישוטי כלה, על ידי כ"ד ספרין דאורייתא. (ספר אגרא דכלה - דף שלט/א)

   39) ובזוהר הקדוש בהקדמה (ח' א') נזכר דבעי ללמוד תורה נביאים וכתובים. הוא ענין אחר כדי לתקן תכשיטי כלה על ידי כ"ד ספרי תורה כידוע. (ספר פרי צדיק חג השבועות - אות א)

   40) ועל זה מרמז בלשון בקישוטין אזלא ומאנין ולבושין כי קישוטין מרמז על חכמת התורה בכ"ד ספרים שנקראים כ"ד קישוטי כלה שתלמיד חכם צריך להיות בקי בהם. (ספר פרי צדיק פרשת קרח - אות ט)

   41) והנה כל העובר ישתומם איך היה תנחומין של הבל. שאדם גדול אינו יכול לפרש הפסוק בתנ"ך מחמת שאינו שכיח גבי מינים. והרי אמרו כל ת"ח שאינו בקי בכ"ד ספרי תנ"ך אינו ת"ח ומכ"ש ברב ספרא שלא ידע לפרש פסוק זה. אך האמת שר' ספרא ידע וכמו שאבאר... (ספר תפארת שלמה על התורה - פרשת כי תבוא)

   42) שלשה חללים בלב הם כנגד תורה נביאים וכתובים. (ספר ערוגת הבושם - פרשת נשא)

   43) הכ"ד ספרי תורה שבכתב ממתיקין הדין של הכ"ד בתי דין העליון. (ספר ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר - ה, לט)

   44) עשרים וארבעה מיני פדיונות להמתיק כ"ד בתי דין וכו' זה בחינת כ"ד מתנות כהנה, כי הכהן בחינת הרב והצדיק וצריכין לתן לו מכל דבר על פדיון והם כ"ד וכו'. וזה בחינת כ"ד ספרין דאוריתא בחינת כ"ד קשוטי כלה וכו' בחינת וכדה על שכמה הנאמר בזהר הקדוש. וזה בחינת כ"ד משמרות כהנה ולויה. וזה בחינת כ"ד שעות היום שהם בחינת כ"ד צרופי אדנ"י שנמתקין על ידי י"ב צרופי הויה של היום ושל הלילה וכו'. (שם ה, צו)

   45) עשרים וארבעה מיני פדיונות להמתיק כ"ד בתי דין וכו' זה בחינת כ"ד מתנות כהנה, כי הכהן בחינת הרב והצדיק וצריכין לתן לו מכל דבר על פדיון והם כ"ד וכו'. וזה בחינת כ"ד ספרין דאוריתא בחינת כ"ד קשוטי כלה וכו' בחינת וכדה על שכמה הנאמר בזהר הקדוש.

   46) כ"ד ספרים שבתורה שבכתב הם כנגד הכ"ד בתי דינים הנ"ל שעקר המתקתן על - ידי רצון העליון שנמשך על - ידי הצדיקים שבכל דור שהם בחינת משה שהם בחינת תורה שבעל פה. כי תורה שבעל פה נמסרה מדור לדור לצדיקי אמת, ומי שפוגם בזה ומפריד חס ושלום תורה שכתב מתורה שבעל פה הוא נרגן מפריד אלוף, ואזי משתלשל מהדינים של הכ"ד בתי דינים אחיזת הסטרא אחרא שהוא בחינת אל אחר כפירות. (שם ה, צו)

   47) כ"ד ספרים הם שורש תורה שבעל פה בסוד כ"ד אתוון דיחודא תתאה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, והם הנקראים קשוטין ותכשיטין התחדשות שנתחדש למעלה על ידי יגיעת תלמידי חכמים למצוא סוד הגנוז באותיות התורה. (ספר שפת אמת ליקוטים - פרשת תשא)

   48) כ"ד מתנות כהונה מקבילות לכ"ד ספרים שבתורה וכ"ד תיבין דיחודא תתאה דהיינו ברוך שם כבוד מלכותו וגו'. (ספר שם משמואל פרשת קרח - שנת תרע"ד)

   49) ויכוין (כשהש"ץ מאריך בתיבת אַיֵּ"ה מקום כבודו בקדושה) בכ"ד שמות דכ"ד ספרים. (מחזור לראש השנה ויו"כ)

   50) והנה ה' עומד על חומת אנ"ך אורייתא נביאים כתובים. (ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת ויצא)

   51) ואמרינן בגמרא, (מגילה ט"ו.) ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות, מלמד שלבשתה רוח הקודש ופירש תוספות ביום השלישי כנגד תנ"ך. (ספר יערות דבש ח"א, דרוש ג)

   52) כי מודעת זאת שכל דברי הנבואה וכל הכתוב בתנ"ך כלם נכתבו בכוונה עצומה ובצמצום נפלא לא יסבו בלכתם על חנם, אפילו במה שאנו קוראים אותם שמות נרדפים כגון אטד קוץ דרדר ברקנים חוחים חרולים נעצוץ סרפד וכדומה, מה גם בשכל ובינה. (ספר הברית ח"א, מאמר כ', דרך אמונה פרק יז)

   53) וכן כל צרופי אותיות תנ"ך הן המשכת רצונו וחכמתו המיוחדו' בא"ס ב"ה בתכלית היחוד שהוא היודע והוא המדע כו' וז"ש דאורייתא וקב"ה כולא חד. (ספר התניא ח"א פרק כג)

   54) מלובש הקב"ה לנביאים הכתובים בתנ"ך הן דברי תוכחה והן סיפורי מעשיות מלובש בתוכם פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה. (ספר התניא - אגרת הקודש פרק יט)

   55) והנה תנ"ך ומשנה הם בבחי' גופי התורה. (ספר אוהב ישראל לחנוכה)

   56) כי בכל תנ"ך אינו מיותר אפילו אות אחת. (ספר מאור ושמש - הפטרת שבת נחמו ד"ה נחמו)

   57) כי באמת נכתב כמעט בכל מקום בתנ"ך מתי יהיה קץ הגאולה, אך חייבה חכמתו ית"ש שיתעלם מאתנו ולא יתראה לעינינו ביאור אמירת הקץ. (ספר ישמח משה - פרשת שמות דף קכט/ב)

   58) כי כל הכתוב לחיים בתנ"ך או בתורה שבע"פ הכל הוא רק ענין עבודת ה'. (ספר ערבי נחל - פרשת ויצא)

   59) וכל ספור הבא בתנ"ך הוא מפתיחת שער של ישועה חדש שנתחדש לאותו צדיק ונפתח על ידו. (ספר פוקד עקרים להרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע, אות ב)

   60) וכל חטאי הציבור והיחידים מישראל שנכתבו בתנ"ך ובתלמוד המקודש הקיים לעד ודאי לא לשם גנות נכתב דאפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, ואפילו תימא שהיה זה מכלל עונשי החטא שיתפרסם הגנות לכל הדורות מכל מקום אי אפשר שישאר גנות קיים לעד וכמו שכתבתי ועל כרחך דלא נכתב אלא לשבחן, וכמו שהחטאים ההם היו גדולים בשעת החטא בענין חטאם כך הם גדולים אחר התיקון בענין הזכות הנעשה מהם, כי שליטת האדם באדם לרע לו כפי תוקף השליטה ברגע השליטה כך הוא תוקף הרע הנמשך לו אחר כך מזה כשמוציאין בלעו מפיו. (ספר תקנת השבין להרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע, אות י)

   61) וכל דיבוריו יתברך מפי נביאיו שנכתבו בתנ"ך הם פועלים לדורות עולם בכל הנפשות מישראל בכל דור ודור להוליד בלבבם הרהורי תשובה והתעוררות לשוב, וה' יתברך מבטיח דלא ישוב ריקם דסוף כל ישראל לשוב באמת. (ספר תקנת השבין להרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע, אות יב)

   62) שהרי כל הספרים לבד התנ"ך לא ניתן לכתוב וקרי להו ספרים החיצונים. (ספר פרי צדיק להרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע פרשת בלק, אות ב)

   63) הכח שיש לאומות לגזל את ישראל, על ידי שלומדים תנ"ך. (ספר המידות להרה"ק מוהר"ן מברסלב זי"ע - ערך ממון אות יא)

   64) מכל שכן בכל דבור ודבור של המקרא שבכל ספרי תנ"ך (תורה נביאים כתובים) שבודאי כלם מלאים סודות נוראות ונשגבות שאי אפשר לתפוס במח. אבל על פי פשוטו אין להם קשר וחבור וסדר כלל על פי דרכי המליצה והם מלאים פליאות ותמיהות נשגבות ואף על פי שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הינו שבודאי כונתו בפשיטות אמת. אבל מה שאמר בלשון זה שמלא קשיות ותמיהות, זה אי אפשר לתרץ בשלמות בשום אפן כי אם על ידי סודות הנשגבות, הנסתרות ונעלמות בהם בכל דבור ובכל פסוק ובכל אות ונקדה וכו'. ואין צרך לבאר כל זה וגם כי אין כאן מקומו, אך הכרחתי לצאת מן הענין לדבר קצת מחמת כי אש תוקד בקרבי מעצם הצרות שנתפשטו עכשו על ידי פריצי בני ישראל שהם כתות האפיקורסים המצויים עכשו ביותר, שהם חותרים לפרש המקרא רק על פי פשוטו, על פי דרכי המליצה והבל יפצה פיהם ואם לשונם תמק בפיהם מרבוי דבריהם של הבל, לא יוכלו להכניס בלב בעל שכל אמת שהמקרא מתפרש בשלמות על פי דרכי המליצה, וכי יעלה על הדעת שמשה רבנו עליו השלום שהיה ראש לכל הנביאים ולכל בעלי מליצה של אמת, כאשר הם בעצמם מכרחים להודות על זה ומשבחים ומפארים מאד מאד המליצה הקדושה של משה רבנו, כתב על פי דרכי המליצה, חס ושלום, בהתורה הקדושה 'ששת ימים תאכל מצות'. וסותר דברי עצמו שכתב כמה פעמים 'שבעת ימים תאכל מצות'. וכן 'ובשלת ואכלת', והלא כתיב, 'אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל כי אם צלי אש וכו''. וכן הרבה וכן בהספורים למה לו להאריך לחזר ולספר באריכות כזה כל דברי אליעזר עבד אברהם מה שכבר מבאר בפרשה היטב, וכן בהרבה מקומות מאריך הרבה ובכמה מקומות מקצר מאד. וכל מקרא ומקרא מלא פליאות נשגבות אשר אי אפשר בשום אפן לתרצם בשלמות על פי פשוטו כי אם על פי שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן שדרשו בהם רבותינו זכרונם לברכה בתלמוד. ולהאמין שיש בהם סודות נוראות ונשגבות בכל תבה ובכל אות והיה מכרח על פי סוד לכתב ששת ימים תאכל מצות ולסמך על רבותינו זכרונם לברכה שמסר להם לדרש בזה מדה משלש עשרה מדות שהוא דבר שהיה בכלל, וכן בכל התורה כלה. וכל זה מבאר ומיסד בלב כל אחד מישראל באמונה שלמה, כי כל קיום התורה תלויה בזה, אך הכתות הרעים הנ"ל רוצים להפך הקערה על פיה, חס ושלום, וכבר הטעו כמה נערי בני ישראל בהבליהם. ה' יתברך יציל השאר מהם ומהמונם ומהמהם על כן לא יכלתי להתאפק מלדבר כאן בזה קצת ועוד נתבאר במקום אחר בעזר ה' יתברך. (ספר ליקוטי הלכות - הלכות שותפים בקרקע הלכה ד)

   65) כי התורה היא בכל אדם ובכל זמן וכל אחד ואחד מישראל מי שרוצה לכנס בדרך הישראלי באמת בדרך הקדש בדרך האמת, עוברין עליו כל הגליות וכל המלחמות והספורים המבארים בכל התורה כלה ובנביאים ובכתובים, כי כל אחד מישראל כלול מכל התורה וצריך שיעברו עליו כל המלחמות וכל הגליות בחינת גלות מצרים וגאולתה ושאר כל הגליות וגאלתן ומלחמת עמלק ומלחמת ל"א מלכים ושאר כל המלחמות שהיו על ישראל המבוארין בכל התנ"ך, הכל צריך לעבור על כל אחד ואחד מישראל עד שזוכה לבחינת גאולה שלמה שהיא בחינת גאולה שאין אחריה הפסק, דהינו כשזוכה לקבוע עצמו בדרך הקודש בקביעות גדול כיתד חזק בל ימט לעולם וזוכה להתקרב לה' יתברך באמת כראוי, וגואל נפשו מכל התאוות ומכל הבלי עולם הזה לגמרי בבחינת גאולה שלמה שאין אחריה הפסק שזהו עקר הגאולה בפרטיות אצל כל אחד ואחד מישראל, כמובא בשם הבעל שם טוב ז"ל בחינת קרבה אל נפשי גאולה. וכשיזכו מתא חדא או בי כנישתא חדא לתשובה כזו שהיא בחינת גאולה שלמה אז נזכה שיבוא לנו הגואל צדק ויגאלנו מהרה, כי כלא בתיובתא תליא וכו', כמו שאיתא בזוהר הקדוש. (ספר ליקוטי הלכות - הלכות אונאה הלכה ג)

   66) אלה שאינם לומדים נ"ך, נעשים כלים ריקים בלי אמונה. (ר' שמעול'ה זליחוב'ער זצ"ל)

   67) כשתלמד תנ"ך תשתדל להשתתף בכל מאורעות הקודש שעברו כאילו גם אתה היית שם. (הכשרת האברכים)

 

 

תנ"ך דפוס ישן וינציה שנת רפ"ה לפ"ק

תנ"ך דפוס ישן אמשטרדם שנת תפ"ד לפ"ק

 

גליונים עניני לימוד כ"ד ספרי קודש

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32
33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48
49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64
65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96
97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112
113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128
129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144
145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160

 

 

 

 

WHY DO WE NOT STUDY THE TANACH

I do not understand the incredible disappearance of Tanach study as the central part of Judaism in the Yeshiva. I cannot comprehend the fact that the so-called Torah world simply ignores a clear halachic injunction concerning how a Jew is supposed to learn: "The age of five is for Mikra (Tanach - Bible); the age of ten is for Mishna." (Pirkei Avot 5).

Of course, David is the sweet singer of Israel, the writer of the magnificent Psalms. But in the Tanach, he appears in his totality, as the slayer of Goliath, the one who burns with anger at the humiliation and desecration of the name of G-d and His people Israel. He is the fighter, the warrior, the soldier in the milchemet mitzvah, war of obligation, who also writes Psalms, and who teaches us the true role model of the Jew.                         Rabbi Meir K

 

תנך יומי

דברי הימים ב, ה-ו

א תשרי

(1)

גליון א'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, ז-ח

ב תשרי

(2)

גליון ב'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, ט-י

ג תשרי

(3)

גליון ג'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, יא-יב

ד תשרי

(4)

גליון ד'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, יג-יד

ה תשרי

(5)

גליון ה'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, טו-טז

ו תשרי

(6)

גליון ו'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, יז-יח

ז תשרי

(7)

גליון ז'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, יט-כ

ח תשרי

(8)

גליון ח'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, כא-כב

ט תשרי

(9)

גליון ט'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, כג-כד יונה א-ב-ג-ד (סיום)

י תשרי

(10)

גליון י'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, כה-כו

יא תשרי

(11)

גליון י"א

נ"ך היומי

דברי הימים ב, כז-כח

יב תשרי

(12)

גליון י"ב

נ"ך היומי

דברי הימים ב, כט-ל

יג תשרי

(13)

גליון י"ג

נ"ך היומי

קהלת, א-ב

יד תשרי

(14)

גליון י"ד

נ"ך היומי

קהלת, ג-ד

טו תשרי

(15)

גליון ט"ו

נ"ך היומי

קהלת, ה-ו

טז תשרי

(16)

גליון ט"ז

נ"ך היומי

קהלת, ז-ח

יז תשרי

(17)

גליון י"ז

נ"ך היומי

קהלת, ט-י

יח תשרי

(18)

גליון י"ח

נ"ך היומי

קהלת, יא-יב (סיום)

יט תשרי

(19)

גליון י"ט

נ"ך היומי

דברי הימים ב, לא-לב

כ תשרי

(20)

גליון כ'‏

נ"ך היומי

דברי הימים ב, לג-לד

כא תשרי

(21)

גליון כ"א

נ"ך היומי

דברי הימים ב, לה-לו (סיום התנ"ך)

כב תשרי

(22)

גליון כ"ב

נ"ך היומי

יהושע, א-ב

כג תשרי

(23)

גליון כ"ג

נ"ך היומי

יהושע, ג-ד

כד תשרי

(24)

גליון כ"ד

נ"ך היומי

יהושע, ה-ו

כה תשרי

(25)

גליון כ"ה

נ"ך היומי

יהושע, ז-ח

כו תשרי

(26)

גליון כ"ו

נ"ך היומי

יהושע, ט-י

כז תשרי

(27)

גליון כ"ז

נ"ך היומי

יהושע, יא-יב

כח תשרי

(28)

גליון כ"ח

נ"ך היומי

יהושע, יג-יד

כט תשרי

(29)

גליון כ"ט

נ"ך היומי

יהושע, טו-טז

ל תשרי

(30)

גליון ל'‏

נ"ך היומי

יהושע, יז-יח

א חשון

(31)

גליון ל"א

נ"ך היומי

יהושע, יט-כ

ב חשון

(32)

גליון ל"ב

נ"ך היומי

יהושע, כא-כב

ג חשון

(33)

גליון ל"ג

נ"ך היומי

יהושע, כג-כד (סיום)

ד חשון

(34)

גליון ל"ד

נ"ך היומי

שופטים, א-ב

ה חשון

(35)

גליון ל"ה

נ"ך היומי

שופטים, ג-ד

ו חשון

(36)

גליון ל"ו

נ"ך היומי

שופטים, ה-ו

ז חשון

(37)

גליון ל"ז

נ"ך היומי

שופטים, ז-ח

ח חשון

(38)

גליון ל"ח

נ"ך היומי

שופטים, ט-י

ט חשון

(39)

גליון ל"ט

נ"ך היומי

שופטים, יא-יב

י חשון

(40)

גליון מ'‏

נ"ך היומי

שופטים, יג-יד

יא חשון

(41)

גליון מ"א

נ"ך היומי

שופטים, טו-טז

יב חשון

(42)

גליון מ"ב

נ"ך היומי

שופטים, יז-יח

יג חשון

(43)

גליון מ"ג

נ"ך היומי

שופטים, יט-כ-כא (סיום)

יד חשון

(44)

גליון מ"ד

נ"ך היומי

שמואל א, א-ב

טו חשון

(45)

גליון מ"ה

נ"ך היומי

שמואל א, ג-ד

טז חשון

(46)

גליון מ"ו

נ"ך היומי

שמואל א, ה-ו

יז חשון

(47)

גליון מ"ז

נ"ך היומי

שמואל א, ז-ח

יח חשון

(48)

גליון מ"ח

נ"ך היומי

שמואל א, ט-י

יט חשון

(49)

גליון מ"ט

נ"ך היומי

שמואל א, יא-יב

כ חשון

(50)

גליון נ'‏

נ"ך היומי

שמואל א, יג-יד

כא חשון

(51)

גליון נ"א

נ"ך היומי

שמואל א, טו-טז

כב חשון

(52)

גליון נ"ב

נ"ך היומי

שמואל א, יז-יח

כג חשון

(53)

גליון נ"ג

נ"ך היומי

שמואל א, יט-כ

כד חשון

(54)

גליון נ"ד

נ"ך היומי

שמואל א, כא-כב

כה חשון

(55)

גליון נ"ה

נ"ך היומי

שמואל א, כג-כד

כו חשון

(56)

גליון נ"ו

נ"ך היומי

שמואל א, כה-כו

כז חשון

(57)

גליון נ"ז

נ"ך היומי

שמואל א, כז-כח

כח חשון

(58)

גליון נ"ח

נ"ך היומי

שמואל א, כט-ל-לא

כט חשון

(59)

גליון נ"ט

נ"ך היומי

שמואל ב, א-ב

א כסלו

(60)

גליון ס'‏

נ"ך היומי

שמואל ב, ג-ד

ב כסלו

(61)

גליון ס"א

נ"ך היומי

שמואל ב, ה-ו

ג כסלו

(62)

גליון ס"ב

נ"ך היומי

שמואל ב, ז-ח-ט

ד כסלו

(63)

גליון ס"ג

נ"ך היומי

שמואל ב, י-יא-יב

ה כסלו

(64)

גליון ס"ד

נ"ך היומי

שמואל ב, יג-יד

ו כסלו

(65)

גליון ס"ה

נ"ך היומי

שמואל ב, טו-טז

ז כסלו

(66)

גליון ס"ו

נ"ך היומי

שמואל ב, יז-יח

ח כסלו

(67)

גליון ס"ז

נ"ך היומי

שמואל ב, יט-כ

ט כסלו

(68)

גליון ס"ח

נ"ך היומי

שמואל ב, כא-כב

י כסלו

(69)

גליון ס"ט

נ"ך היומי

שמואל ב, כג-כד (סיום)

יא כסלו

(70)

גליון ע'‏

נ"ך היומי

מלכים א, א-ב

יב כסלו

(71)

גליון ע"א

נ"ך היומי

מלכים א, ג-ד

יג כסלו

(72)

גליון ע"ב

נ"ך היומי

מלכים א, ה-ו

יד כסלו

(73)

גליון ע"ג

נ"ך היומי

מלכים א, ז-ח

טו כסלו

(74)

גליון ע"ד

נ"ך היומי

מלכים א, ט-י

טז כסלו

(75)

גליון ע"ה

נ"ך היומי

מלכים א, יא-יב

יז כסלו

(76)

גליון ע"ו

נ"ך היומי

מלכים א, יג-יד

יח כסלו

(77)

גליון ע"ז

נ"ך היומי

מלכים א, טו-טז

יט כסלו

(78)

גליון ע"ח

נ"ך היומי

מלכים א, יז-יח

כ כסלו

(79)

גליון ע"ט

נ"ך היומי

מלכים א, יט-כ

כא כסלו

(80)

גליון פ'‏

נ"ך היומי

מלכים א, כא-כב

כב כסלו

(81)

גליון פ"א

נ"ך היומי

מלכים ב, א-ב

כג כסלו

(82)

גליון פ"ב

נ"ך היומי

מלכים ב, ג-ד

כד כסלו

(83)

גליון פ"ג

נ"ך היומי

מלכים ב, ה-ו

כה כסלו

(84)

גליון פ"ד

נ"ך היומי

מלכים ב, ז-ח

כו כסלו

(85)

גליון פ"ה

נ"ך היומי

מלכים ב, ט-י

כז כסלו

(86)

גליון פ"ו

נ"ך היומי

מלכים ב, יא-יב

כח כסלו

(87)

גליון פ"ז

נ"ך היומי

מלכים ב, יג-יד

כט כסלו

(88)

גליון פ"ח

נ"ך היומי

מלכים ב, טו-טז

ל כסלו

(89)

גליון פ"ט

נ"ך היומי

מלכים ב, יז-יח

א טבת

(90)

גליון צ'‏

נ"ך היומי

מלכים ב, יט-כ

ב טבת

(91)

גליון צ"א

נ"ך היומי

מלכים ב, כא-כב

ג טבת

(92)

גליון צ"ב

נ"ך היומי

מלכים ב, כג-כד-כה (סיום)

ד טבת

(93)

גליון צ"ג

נ"ך היומי

ירמיה, א-ב

ה טבת

(94)

גליון צ"ד

נ"ך היומי

ירמיה, ג-ד

ו טבת

(95)

גליון צ"ה

נ"ך היומי

ירמיה, ה-ו

ז טבת

(96)

גליון צ"ו

נ"ך היומי

ירמיה, ז-ח

ח טבת

(97)

גליון צ"ז

נ"ך היומי

ירמיה, ט-ו

ט טבת

(98)

גליון צ"ח

נ"ך היומי

ירמיה, יא-יב

י טבת

(99)

גליון צ"ט

נ"ך היומי

ירמיה, יג-יד

יא טבת

(100)

גליון ק'‏

נ"ך היומי

ירמיה, טו-טז

יב טבת

(101)

גליון ק"א

נ"ך היומי

ירמיה, יז-יח

יג טבת

(102)

גליון ק"ב

נ"ך היומי

ירמיה, יט-כ

יד טבת

(103)

גליון ק"ג

נ"ך היומי

ירמיה, כא-כב

טו טבת

(104)

גליון ק"ד

נ"ך היומי

ירמיה, כג-כד

טז טבת

(105)

גליון ק"ה

נ"ך היומי

ירמיה, כה-כו

יז טבת

(106)

גליון ק"ו

נ"ך היומי

ירמיה, כז-כח

יח טבת

(107)

גליון ק"ז

נ"ך היומי

ירמיה, כט-ל

יט טבת

(108)

גליון ק"ח

נ"ך היומי

ירמיה, לא-לב

כ טבת

(109)

גליון ק"ט

נ"ך היומי

ירמיה, לג-לד

כא טבת

(110)

גליון ק"י

נ"ך היומי

ירמיה, לה-לו

כב טבת

(111)

גליון קי"א

נ"ך היומי

ירמיה, לז-לח

כג טבת

(112)

גליון קי"ב

נ"ך היומי

ירמיה, לט-מ

כד טבת

(113)

גליון קי"ג

נ"ך היומי

ירמיה, מא-מב

כה טבת

(114)

גליון קי"ד

נ"ך היומי

ירמיה, מג-מד

כו טבת

(115)

גליון קט"ו

נ"ך היומי

ירמיה, מה-מו

כז טבת

(116)

גליון קט"ז

נ"ך היומי

ירמיה, מז-מח

כח טבת

(117)

גליון קי"ז

נ"ך היומי

ירמיה, מט-נ

כט טבת

(118)

גליון קי"ח

נ"ך היומי

ירמיה, נא-נב (סיום)

א שבט

(119)

גליון קי"ט

נ"ך היומי

יחזקאל, א-ב

ב שבט

(120)

גליון ק"כ

נ"ך היומי

יחזקאל, ג-ד

ג שבט

(121)

גליון קכ"א

נ"ך היומי

יחזקאל, ה-ו

ד שבט

(122)

גליון קכ"ב

נ"ך היומי

יחזקאל, ז-ח

ה שבט

(123)

גליון קכ"ג

נ"ך היומי

יחזקאל, ט-י

ו שבט

(124)

גליון קכ"ד

נ"ך היומי

יחזקאל, יא-יב

ז שבט

(125)

גליון קכ"ה

נ"ך היומי

יחזקאל, יג-יד

ח שבט

(126)

גליון קכ"ו

נ"ך היומי

יחזקאל, טו-טז

ט שבט

(127)

גליון קכ"ז

נ"ך היומי

יחזקאל, יז-יח

י שבט

(128)

גליון קכ"ח

נ"ך היומי

יחזקאל, יט-כ

יא שבט

(129)

גליון קכ"ט

נ"ך היומי

יחזקאל, כא-כב

יב שבט

(130)

גליון ק"ל

נ"ך היומי

יחזקאל, כג-כד

יג שבט

(131)

גליון קל"א

נ"ך היומי

יחזקאל, כה-כו

יד שבט

(132)

גליון קל"ב

נ"ך היומי

יחזקאל, כז-כח

טו שבט

(133)

גליון קל"ג

נ"ך היומי

יחזקאל, כט-ל

טז שבט

(134)

גליון קל"ד

נ"ך היומי

יחזקאל, לא-לב

יז שבט

(135)

גליון קל"ה

נ"ך היומי

יחזקאל, לג-לד

יח שבט

(136)

גליון קל"ו

נ"ך היומי

יחזקאל, לה-לו

יט שבט

(137)

גליון קל"ז

נ"ך היומי

יחזקאל, לז-לח

כ שבט

(138)

גליון קל"ח

נ"ך היומי

יחזקאל, לט-מ

כא שבט

(139)

גליון קל"ט

נ"ך היומי

יחזקאל, מא-מב

כב שבט

(140)

גליון ק"מ

נ"ך היומי

יחזקאל, מג-מד

כג שבט

(141)

גליון קמ"א

נ"ך היומי

יחזקאל, מה-מו

כד שבט

(142)

גליון קמ"ב

נ"ך היומי

יחזקאל, מז-מח (סיום)

כה שבט

(143)

גליון קמ"ג

נ"ך היומי

ישעיה, א-ב

כו שבט

(144)

גליון קמ"ד

נ"ך היומי

ישעיה, ג-ד-ה

כז שבט

(145)

גליון קמ"ה

נ"ך היומי

ישעיה, ו-ז

כח שבט

(146)

גליון קמ"ו

נ"ך היומי

ישעיה, ח-ט

כט שבט

(147)

גליון קמ"ז

נ"ך היומי

ישעיה, י-יא-יב

ל שבט

(148)

גליון קמ"ח

נ"ך היומי

ישעיה, יג-יד

א אדר

(149)

גליון קמ"ט

נ"ך היומי

ישעיה, טו-טז

ב אדר

(150)

גליון ק"נ

נ"ך היומי

ישעיה, יז-יח

ג אדר

(151)

גליון קנ"א

נ"ך היומי

ישעיה, יט-כ

ד אדר

(152)

גליון קנ"ב

נ"ך היומי

ישעיה, כא-כב

ה אדר

(153)

גליון קנ"ג

נ"ך היומי

ישעיה, כג-כד

ו אדר

(154)

גליון קנ"ד

נ"ך היומי

ישעיה, כה-כו

ז אדר

(155)

גליון קנ"ה

נ"ך היומי

ישעיה, כז-כח

ח אדר

(156)

גליון קנ"ו

נ"ך היומי

ישעיה, כט-ל

ט אדר

(157)

גליון קנ"ז

נ"ך היומי

ישעיה, לא-לב

י אדר

(158)

גליון קנ"ח

נ"ך היומי

ישעיה, לג-לד

יא אדר

(159)

גליון קנ"ט

נ"ך היומי

אסתר, א-ב-ג

יב אדר

(160)

גליון ק"ס

נ"ך היומי

אסתר, ד-ה-ו

יג אדר

(161)

גליון קס"א

נ"ך היומי

אסתר, ז-ח-ט-י (סיום)

יד אדר

(162)

גליון קס"ב

נ"ך היומי

ישעיה, לה-לו

טו אדר

(163)

גליון קס"ג

נ"ך היומי

ישעיה, לז-לח

טז אדר

(164)

גליון קס"ד

נ"ך היומי

ישעיה, לט-מ

יז אדר

(165)

גליון קס"ה

נ"ך היומי

ישעיה, מא-מב

יח אדר

(166)

גליון קס"ו

נ"ך היומי

ישעיה, מג-מד

יט אדר

(167)

גליון קס"ז

נ"ך היומי

ישעיה, מה-מו

כ אדר

(168)

גליון קס"ח

נ"ך היומי

ישעיה, מז-מח

כא אדר

(169)

גליון קס"ט

נ"ך היומי

ישעיה, מט-נ

כב אדר

(170)

גליון ק"ע

נ"ך היומי

ישעיה, נא-נב

כג אדר

(171)

גליון קע"א

נ"ך היומי

ישעיה, נג-נד

כד אדר

(172)

גליון קע"ב

נ"ך היומי

ישעיה, נה-נו

כה אדר

(173)

גליון קע"ג

נ"ך היומי

ישעיה, נז-נח

כו אדר

(174)

גליון קע"ד

נ"ך היומי

ישעיה, נט-ס

כז אדר

(175)

גליון קע"ה

נ"ך היומי

ישעיה, סא-סב

כח אדר

(176)

גליון קע"ו

נ"ך היומי

ישעיה, סג-סד

כט אדר

(177)

גליון קע"ז

נ"ך היומי

ישעיה, סה-סו (סיום)

א ניסן

(178)

גליון קע"ח

נ"ך היומי

הושע, א-ב

ב ניסן

(179)

גליון קע"ט

נ"ך היומי

הושע, ג-ד

ג ניסן

(180)

גליון ק"פ

נ"ך היומי

הושע, ה-ו

ד ניסן

(181)

גליון קפ"א

נ"ך היומי

הושע, ז-ח

ה ניסן

(182)

גליון קפ"ב

נ"ך היומי

הושע, ט-י

ו ניסן

(183)

גליון קפ"ג

נ"ך היומי

הושע, יא-יב

ז ניסן

(184)

גליון קפ"ד

נ"ך היומי

הושע, יג-יד (סיום)

ח ניסן

(185)

גליון קפ"ה

נ"ך היומי

יואל, א-ב

ט ניסן

(186)

גליון קפ"ו

נ"ך היומי

יואל, ג-ד (סיום)

י ניסן

(187)

גליון קפ"ז

נ"ך היומי

עמוס, א-ב

יא ניסן

(188)

גליון קפ"ח

נ"ך היומי

עמוס, ג-ד

יב ניסן

(189)

גליון קפ"ט

נ"ך היומי

עמוס, ה-ו

יג ניסן

(190)

גליון ק"צ

נ"ך היומי

שיר השירים, א-ב

יד ניסן

(191)

גליון קצ"א

נ"ך היומי

שיר השירים, ג-ד

טו ניסן

(192)

גליון קצ"ב

נ"ך היומי

שיר השירים, ה-ו

טז ניסן

(193)

גליון קצ"ג

נ"ך היומי

שיר השירים, ז-ח (סיום)

יז ניסן

(194)

גליון קצ"ד

נ"ך היומי

עמוס, ז-ח

יח ניסן

(195)

גליון קצ"ה

נ"ך היומי

עמוס, ט (סיום) עובדיה, א (סיום)

יט ניסן

(196)

גליון קצ"ו

נ"ך היומי

מיכה, א-ב

כ ניסן

(197)

גליון קצ"ז

נ"ך היומי

מיכה, ג-ד

כא ניסן

(198)

גליון קצ"ח

נ"ך היומי

מיכה, ה-ו-ז (סיום)

כב ניסן

(199)

גליון קצ"ט

נ"ך היומי

נחום, א-ב-ג (סיום)

כג ניסן

(200)

גליון ר'‏

נ"ך היומי

חבקוק, א-ב-ג (סיום)

כד ניסן

(201)

גליון ר"א

נ"ך היומי

צפניה, א-ב-ג (סיום)

כה ניסן

(202)

גליון ר"ב

נ"ך היומי

חגי, א-ב (סיום)

כו ניסן

(203)

גליון ר"ג

נ"ך היומי

זכריה, א-ב

כז ניסן

(204)

גליון ר"ד

נ"ך היומי

זכריה, ג-ד

כח ניסן

(205)

גליון ר"ה

נ"ך היומי

זכריה, ה-ו

כט ניסן

(206)

גליון ר"ו

נ"ך היומי

זכריה, ז-ח

ל ניסן

(207)

גליון ר"ז

נ"ך היומי

זכריה, ט-י

א אייר

(208)

גליון ר"ח

נ"ך היומי

זכריה, יא-יב

ב אייר

(209)

גליון ר"ט

נ"ך היומי

זכריה, יג-יד (סיום)

ג אייר

(210)

גליון ר"י

נ"ך היומי

מלאכי, א-ב-ג (סיום) (סיום תרי עשר)

ד אייר

(211)

גליון רי"א

נ"ך היומי

תהלים, א-ב

ה אייר

(212)

גליון רי"ב

נ"ך היומי

תהלים, ג-ד

ו אייר

(213)

גליון רי"ג

נ"ך היומי

תהלים, ה-ו

ז אייר

(214)

גליון רי"ד

נ"ך היומי

תהלים, ז-ח

ח אייר

(215)

גליון רט"ו

נ"ך היומי

תהלים, ט-י

ט אייר

(216)

גליון רט"ז

נ"ך היומי

תהלים, יא-יב

י אייר

(217)

גליון רי"ז

נ"ך היומי

תהלים, יג-יד

יא אייר

(218)

גליון רי"ח

נ"ך היומי

תהלים, טו-טז

יב אייר

(219)

גליון רי"ט

נ"ך היומי

תהלים, יז-יח

יג אייר

(220)

גליון ר"כ

נ"ך היומי

תהלים, יט-כ

יד אייר

(221)

גליון רכ"א

נ"ך היומי

תהלים, כא-כב

טו אייר

(222)

גליון רכ"ב

נ"ך היומי

תהלים, כג-כד

טז אייר

(223)

גליון רכ"ג

נ"ך היומי

תהלים, כה-כו

יז אייר

(224)

גליון רכ"ד

נ"ך היומי

תהלים, כז-כח

יח אייר

(225)

גליון רכ"ה

נ"ך היומי

תהלים, כט-ל

יט אייר

(226)

גליון רכ"ו

נ"ך היומי

תהלים, לא-לב

כ אייר

(227)

גליון רכ"ז

נ"ך היומי

תהלים, לג-לד

כא אייר

(228)

גליון רכ"ח

נ"ך היומי

תהלים, לה-לו

כב אייר

(229)

גליון רכ"ט

נ"ך היומי

תהלים, לז-לח

כג אייר

(230)

גליון ר"ל

נ"ך היומי

תהלים, לט-מ

כד אייר

(231)

גליון רל"א

נ"ך היומי

תהלים, מא-מב

כה אייר

(232)

גליון רל"ב

נ"ך היומי

תהלים, מג-מד

כו אייר

(233)

גליון רל"ג

נ"ך היומי

תהלים, מה-מו

כז אייר

(234)

גליון רל"ד

נ"ך היומי

תהלים, מז-מח

כח אייר

(235)

גליון רל"ה

נ"ך היומי

תהלים, מט-נ

כט אייר

(236)

גליון רל"ו

נ"ך היומי

תהלים, נא-נב

א סיון

(237)

גליון רל"ז

נ"ך היומי

תהלים, נג-נד

ב סיון

(238)

גליון רל"ח

נ"ך היומי

תהלים, נה-נו

ג סיון

(239)

גליון רל"ט

נ"ך היומי

תהלים, נז-נח

ד סיון

(240)

גליון ר"מ

נ"ך היומי

תהלים, נט-ס

ה סיון

(241)

גליון רמ"א

נ"ך היומי

תהלים, סא-סב רות א-ב

ו סיון

(242)

גליון רמ"ב

נ"ך היומי

תהלים, סג-סד רות ג-ד (סיום)

ז סיון

(243)

גליון רמ"ג

נ"ך היומי

תהלים, סה-סו

ח סיון

(244)

גליון רמ"ד

נ"ך היומי

תהלים, סז-סח

ט סיון

(245)

גליון רמ"ה

נ"ך היומי

תהלים, סט-ע

י סיון

(246)

גליון רמ"ו

נ"ך היומי

תהלים, עא-עב

יא סיון

(247)

גליון רמ"ז

נ"ך היומי

תהלים, עג-עד

יב סיון

(248)

גליון רמ"ח

נ"ך היומי

תהלים, עה-עו

יג סיון

(249)

גליון רמ"ט

נ"ך היומי

תהלים, עז-עח

יד סיון

(250)

גליון ר"נ

נ"ך היומי

תהלים, עט-פ

טו סיון

(251)

גליון רנ"א

נ"ך היומי

תהלים, פא-פב

טז סיון

(252)

גליון רנ"ב

נ"ך היומי

תהלים, פג-פד

יז סיון

(253)

גליון רנ"ג

נ"ך היומי

תהלים, פה-פו

יח סיון

(254)

גליון רנ"ד

נ"ך היומי

תהלים, פז-פח

יט סיון

(255)

גליון רנ"ה

נ"ך היומי

תהלים, פט-צ

כ סיון

(256)

גליון רנ"ו

נ"ך היומי

תהלים, צא-צב

כא סיון

(257)

גליון רנ"ז

נ"ך היומי

תהלים, צג-צד

כב סיון

(258)

גליון רנ"ח

נ"ך היומי

תהלים, צה-צו

כג סיון

(259)

גליון רנ"ט

נ"ך היומי

תהלים, צז-צח

כד סיון

(260)

גליון ר"ס

נ"ך היומי

תהלים, צט-ק

כה סיון

(261)

גליון רס"א

נ"ך היומי

תהלים, קא-קב

כו סיון

(262)

גליון רס"ב

נ"ך היומי

תהלים, קג-קד

כז סיון

(263)

גליון רס"ג

נ"ך היומי

תהלים, קה-קו

כח סיון

(264)

גליון רס"ד

נ"ך היומי

תהלים, קז-קח

כט סיון

(265)

גליון רס"ה

נ"ך היומי

תהלים, קט-קי

ל סיון

(266)

גליון רס"ו

נ"ך היומי

תהלים, קיא-קיב

א תמוז

(267)

גליון רס"ז

נ"ך היומי

תהלים, קיג-קיד

ב תמוז

(268)

גליון רס"ח

נ"ך היומי

תהלים, קטו-קטז

ג תמוז

(269)

גליון רס"ט

נ"ך היומי

תהלים, קיז-קיח

ד תמוז

(270)

גליון ע"ר

נ"ך היומי

תהלים, קיט (א-ל)

ה תמוז

(271)

גליון רע"א

נ"ך היומי

תהלים, קיט (מ-ת)

ו תמוז

(272)

גליון ער"ב

נ"ך היומי

תהלים, קכ-קכא-קכב

ז תמוז

(273)

גליון רע"ג

נ"ך היומי

תהלים, קכג-קכד-קכה

ח תמוז

(274)

גליון רע"ד

נ"ך היומי

תהלים, קכו-קכז-קכח

ט תמוז

(275)

גליון ער"ה

נ"ך היומי

תהלים, קכט-קל-קלא

י תמוז

(276)

גליון רע"ו

נ"ך היומי

תהלים, קלב-קלג-קלד

יא תמוז

(277)

גליון רע"ז

נ"ך היומי

תהלים, קלה-קלו-קלז

יב תמוז

(278)

גליון רע"ח

נ"ך היומי

תהלים, קלח-קלט-קמ

יג תמוז

(279)

גליון רע"ט

נ"ך היומי

תהלים, קמא-קמב

יד תמוז

(280)

גליון ר"פ

נ"ך היומי

תהלים, קמג-קמד

טו תמוז

(281)

גליון רפ"א

נ"ך היומי

תהלים, קמה-קמו

טז תמוז

(282)

גליון רפ"ב

נ"ך היומי

תהלים, קמז-קמח

יז תמוז

(283)

גליון רפ"ג

נ"ך היומי

קמט-קנ (סיום)

יח תמוז

(284)

גליון רפ"ד

נ"ך היומי

איוב, א-ב

יט תמוז

(285)

גליון רפ"ה

נ"ך היומי

איוב, ג-ד

כ תמוז

(286)

גליון רפ"ו

נ"ך היומי

איוב, ה-ו

כא תמוז

(287)

גליון רפ"ז

נ"ך היומי

איוב, ז-ח

כב תמוז

(288)

גליון רפ"ח

נ"ך היומי

איוב, ט-י

כג תמוז

(289)

גליון רפ"ט

נ"ך היומי

איוב, יא-יב

כד תמוז

(290)

גליון ר"צ

נ"ך היומי

איוב, יג-יד

כה תמוז

(291)

גליון רצ"א

נ"ך היומי

איוב, טו-טז

כו תמוז

(292)

גליון רצ"ב

נ"ך היומי

איוב, יז-יח

כז תמוז

(293)

גליון רצ"ג

נ"ך היומי

איוב, יט-כ

כח תמוז

(294)

גליון רצ"ד

נ"ך היומי

איוב, כא-כב

כט תמוז

(295)

גליון רצ"ה

נ"ך היומי

איוב, כג-כד

א אב

(296)

גליון רצ"ו

נ"ך היומי

איוב, כה-כו

ב אב

(297)

גליון רצ"ז

נ"ך היומי

איוב, כז-כח

ג אב

(298)

גליון רח"צ

נ"ך היומי

איוב, כט-ל

ד אב

(299)

גליון רצ"ט

נ"ך היומי

איוב, לא-לב

ה אב

(300)

גליון ש'‏

נ"ך היומי

איוב, לג-לד

ו אב

(301)

גליון ש"א

נ"ך היומי

איוב, לה-לו

ז אב

(302)

גליון ש"ב

נ"ך היומי

איכה, א-ב

ח אב

(303)

גליון ש"ג

נ"ך היומי

איכה, ג-ד-ה (סיום)

ט אב

(304)

גליון ש"ד

נ"ך היומי

איוב, לז-לח

י אב

(305)

גליון ש"ה

נ"ך היומי

איוב, לט-מ

יא אב

(306)

גליון ש"ו

נ"ך היומי

איוב, מא-מב (סיום)

יב אב

(307)

גליון ש"ז

נ"ך היומי

משלי, א-ב

יג אב

(308)

גליון ש"ח

נ"ך היומי

משלי, ג-ד

יד אב

(309)

גליון ש"ט

נ"ך היומי

משלי, ה-ו

טו אב

(310)

גליון ש"י

נ"ך היומי

משלי, ז-ח

טז אב

(311)

גליון שי"א

נ"ך היומי

משלי, ט-י

יז אב

(312)

גליון שי"ב

נ"ך היומי

משלי, יא-יב

יח אב

(313)

גליון שי"ג

נ"ך היומי

משלי, יג-יד

יט אב

(314)

גליון שי"ד

נ"ך היומי

משלי, טו-טז

כ אב

(315)

גליון שט"ו

נ"ך היומי

משלי, יז-יח

כא אב

(316)

גליון שט"ז

נ"ך היומי

משלי, יט-כ

כב אב

(317)

גליון שי"ז

נ"ך היומי

משלי, כא-כב

כג אב

(318)

גליון שי"ח

נ"ך היומי

משלי, כג-כד

כד אב

(319)

גליון שי"ט

נ"ך היומי

משלי, כה-כו

כה אב

(320)

גליון ש"כ

נ"ך היומי

משלי, כז-כח

כו אב

(321)

גליון שכ"א

נ"ך היומי

משלי, כט-ל-לא (סיום)

כז אב

(322)

גליון שכ"ב

נ"ך היומי

דניאל, א-ב

כח אב

(323)

גליון שכ"ג

נ"ך היומי

דניאל, ג-ד

כט אב

(324)

גליון שכ"ד

נ"ך היומי

דניאל, ה-ו

ל אב

(325)

גליון שכ"ה

נ"ך היומי

דניאל, ז-ח

א אלול

(326)

גליון שכ"ו

נ"ך היומי

דניאל, ט-י

ב אלול

(327)

גליון שכ"ז

נ"ך היומי

דניאל, יא-יב (סיום)

ג אלול

(328)

גליון שכ"ח

נ"ך היומי

עזרא, א-ב

ד אלול

(329)

גליון שכ"ט

נ"ך היומי

עזרא, ג-ד

ה אלול

(330)

גליון ש"ל

נ"ך היומי

עזרא, ה-ו

ו אלול

(331)

גליון של"א

נ"ך היומי

עזרא, ז-ח

ז אלול

(332)

גליון של"ב

נ"ך היומי

עזרא, ט-י (סיום)

ח אלול

(333)

גליון של"ג

נ"ך היומי

נחמיה, א-ב

ט אלול

(334)

גליון של"ד

נ"ך היומי

נחמיה, ג-ד

י אלול

(335)

גליון של"ה

נ"ך היומי

נחמיה, ה-ו

יא אלול

(336)

גליון של"ו

נ"ך היומי

נחמיה, ז-ח

יב אלול

(337)

גליון של"ז

נ"ך היומי

נחמיה, ט-י

יג אלול

(338)

גליון של"ח

נ"ך היומי

נחמיה, יא-יב-יג (סיום)

יד אלול

(339)

גליון של"ט

נ"ך היומי

דברי הימים א, א-ב-ג

טו אלול

(340)

גליון ש"מ

נ"ך היומי

דברי הימים א, ד-ה-ו

טז אלול

(341)

גליון שמ"א

נ"ך היומי

דברי הימים א, ז-ח

יז אלול

(342)