354 גליונות חדשים

סדר לימוד נ"ך לכל השנה

שני פרקים לכל יום

דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי. (שבת פח.)

אוריאן תליתאי - תורה נביאים וכתובים. (רש"י)

חיוב גדול על כל איש ואיש אשר בשם ישראל יכונה, ללמוד בכל יום הכ"ד ספרי קודש שהם תנ"ך ת'ורה נ'ביאים כ'תובים, כפי שיראה עין הקורא למטה מה שלקטנו מכל הספרים גודל החיוב ללמוד תנ"ך בכל יום.

וכבר יסדו הקדמונים סדר לכל השנה לגמור תנ"ך, דהיינו להתחיל ביום אסרו חג סוכות, ולסיים ביום הקדוש שמחת תורה, שבזה שיש לו חלק בהתורה הקדושה על ידי שלמד וסיים תנ"ך, ישמח ויגיל מאד מאד, שישו ושמחו בשמחת התורה, ואם לא הספיק ללמוד בכל השנה לכל הפחות הכ"ד ספרי קודש, אז באיזה פנים יעול קדם מלכא לשמוח בשמחת התורה?

ועכשיו סדרנו כל סדר הנ"ך ללמוד שני פרקים לכל יום, בשנ"ד גליונות לכל השנה, גליון אחד לכל יום, באותיות נאות ומשובחות מאוד, מוגה היטב, באופן שכל אחד ואחד יוכל בקל ללמוד בו, זקנים עם נערים, רבנים ודיינים, בני ישיבות ואברכי הכולל, מלמדים וסופרים, שוחטים ומוהלים, בעלי בתים ועובדי עבודה, תינוקות של בית רבן ובחורי ישיבה, וסתם פשוטי עמך ויושבי קרנות (ראשי ישיבות ומלמדים ילמדו בהם עם התלמידים בכל יום ויום) וזה יקרב גאולתינו ופדות נפשינו ע"י משיח צדקינו האמיתי בב"א

נ"ב. זה הסדר הוא ללמוד נ"ך בכל השנה, אבל צריכים גם לסיים חמשה חומשי תורה בכל השנה ע"י שיעביר הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע – ובזה ישלים כל הכ"ד ספרי קודש בכל השנה ויקשט בזה נשמתו בכ"ד תכשיטי כל"ה

עיין בספר הקדוש יסוד ושורש העבודה (שער הניצוץ) באריכות בענין לימוד תנ"ך בכל השנה ולסיימם בשמחת התורה, וכן בספר כף החיים על הלכות שבת סימן ר"ץ אות י"ג – עיין שם.

וכמשמרות נטועים א"ר ברכיה הכהן ברבי כמשמרות כתיב ואנו קורין מסמרות לומר לך מה משמרות כהונה כ"ד אף ספרי תורה כ"ד ד"א למה כתיב כמשמרות ואנו קורין מסמרות ללמדך שאם קבעת אותם כמסמר בלבבך הם משמרין אותך. (מדרש תנחומא)

כל מה שעוסקים מלאכים וצדיקים בגן עדן רק בכ"ד ספרים ובתורה של בעל פה. (ספר חסידים)

והגית בו יומם ולילה כ"ד ספרים נגד כ"ד שעות ביום ובלילה. (ספר הקדוש "רזיאל המלאך")

כ"ד ספרי המקרא הם עליו מליצי יושר, כמנין וח"י, נוטרי' ו'יתבוננו ח'סדי י'קו"ק. (הרמ"ע מפאנו)

כשתלמד תנ"ך תשתדל להשתתף בכל מאורעות הקודש שעברו כאילו גם אתה היית שם. (הכשרת האברכים)

הכ"ד ספרי קודש הם כנגד כ"ד שעות היום (רזיאל המלאך) – וכל מי שלומד כ"ד ספרי קודש, הם מגינין עליו ושומרין אותו מן החטא ומן הפורעניות בכל כ"ד שעות היום. (ס"י)

כל סיפור הבא בתנ"ך הוא מפתיחת שער של ישועה חדש שנתחדש לאותו צדיק ונפתח על ידו. (רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע)

דוגמת גליון!

הידעת?

שע"י לימוד הכ"ד ספרי קודש בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, הכ"ד ספרי קודש בעצמם שומרים אותך מכל פגע כ"ד שעות ביממה

הידעת?

שסגולת לימוד נ"ך בכל השנה ע"י 15 דקות בכל יום, הוא להיות ניצול מכל הצרות ומכל ההיזקים והפגעים רעים המתרגשות ובאות לעולם רח"ל

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תצליח בקל עם חינוך בניך ובנותיך

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תצליח לפרנסה קלה ונקיה

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תזכה לשלם בקל את כל חובותיך

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תכניע את כל אויביך ושונאיך ומקטריגיך

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, ישמור אותך הקב"ה מכל הצרות רח"ל

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, יהיה לך שלום בית טוב

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, יהיה לך נחת מהילדים

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, תהיה אתה וכל משפחתיך בריא ושלם, ולא יהיה לך שום מחלה בעולם

הידעת?

שלימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, מרפא מכל החולאים ומכל המחלות רח"ל

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, אתה משפיע כל טוב ושובע גדול בעולם

הידעת?

שע"י לימוד נ"ך בכל השנה ב-15 דקות בכל יום, יזכו כל הכלל ישראל לעלות לארץ ישראל בקרוב ממש, ועי"ז יבוא משיח צדקינו בב"א

הגליונות האלו יוצאים לאור ע"י:

מכון "נ"ך היומי"

ללימוד כל ספרי נביאים וכתובים במעגל השנה – שני פרקים ליום

שע"י מפעל עולמי ללימוד הנ"ך

מטרת המפעל: להחזיר עטרת "לימוד תנ"ך בכל השנה" ליושנה

ר"ח אייר (א'ני י'י ר'ופאך – א'ויבי י'שובו י'בושו ר'גע) תשס"ה לפ"ק

ירושלים עיר הקודש ת'בנה ו'תכונן ב'מהרה ב'ימינו א'מן

ליקוט מספרי הנהגות צדיקים – מגודל החיוב על כל אחד ללמוד תנ"ך

        1) כשיש לאדם תענוג מהאכילה יעלה התענוג להש"י כיצד יעשה יחשוב שהשם יתברך ברא התענוג הזה ע"כ ראוי לקדש שם אלקיו בזה ברבים וכן כשראה שום דבר חידוש בעולם יחשוב כן שהוא ימסור על קדושתו ובין תבין את אשר לפניך הן בדבר שמיעה או ראיה וכן בסיפורי מלחמות יכול לבוא לידי דביקות ע"י מחשבה זו... בפרט כשקורא בכ"ד ספרי נבואה פעולת הש"י ונפלאותיו ובספורי מעשיות בגמרא הוא כלל גדול זה לדביקות. (הנהגות טובות מרבי מענדל מליסקא זי"ע, אות עב)

        2) ראוי לך לעסוק בכל יום שעה אחת ומחצה לערך בתוכחה בפשטים דמקרא תנ"ך וברש"י. (צוואת רבי משה חסיד מפראג זי"ע, אות ה)

        3) ואם תזכו להיות מיושבי אהלי תורה ות"ח אל ימנע מפיכם ללמוד תורה נביאים וכתובים – ודעו כי לימוד תנ"ך ראשיתו יקשה לפניכם מאוד כי נמצא פסוקים בנביאים אחרונים מכ"ש בתרי עשר בלי להבין וכה"ג נמצא בהם פסוקים הסותרים זה את זה דהיינו יחיד ורבים נוכח ונסתר והכל בכתב ה' עלינו השכיל על פי הסוד אשר בדבר ההיא לכן לא יקשה המקשה בפשיטות הדבר ודי בזה במה שתראו פירש"י ותקראו באופן שתסיימו בשמחת תורה כל התנ"ך. (הנהגות צדיקים - רבי יונה לאנד סופר מפראג זי"ע, אות ד)

        4) וגם יהיה בקי בתנ"ך. (סדר היום - אזהרות מרבי אהרן הגדול מקארלין זי"ע, אות י)

        5) ילמוד בכל יום תנ"ך. (הנהגות קדושות עפ"י סדר א"ב מרבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע, אות לימוד)

        6) גם יקבע את עצמו בכל יום ללמוד תנ"ך. (הנהגות טובות רבי חיים חייקא מהמדורא זי"ע, אות ו)

        7) ללמוד בכל יום תנ"ך עד שירגיל בהם. (הנהגות ואזהרות מרבי מנחם מענדל מוויטעפסק זי"ע, אות ו)

        8) וללמוד בכל יום תנ"ך. (הנהגות ישרות מרבי מנחם נחום מטשארנוביל זי"ע, אות ד)

        9) ילמוד בכל יום תנ"ך. (הנהגות טובות מרבי צבי הירש מנאדבורנא זי"ע, אות לט)

   10) יזהר מאוד ללמוד בכל יום ויום תנ"ך... ולא יעבור משעורין הנ"ל, עכ"פ ילמוד מעט בכל יום מכל שיעור כאשר יוכל ולא יעבור. (הנהגות מרבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע, אות ג)

   11) תלמוד בכל יום תנ"ך. (הנהגות ישרות מהנ"ל, אות י)

   12) תחילה צריך לשוב באמת על חטאת נעורים... ולהיות ניעור כל ליל ששי וללמוד באותו לילה תנ"ך... (הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע)

   13) ולקבוע עתים לתורה דהיינו ללמוד בכל יום תנ"ך... (הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע)

   14) ואחר התפלה יקבע עתים לתורה דהיינו תנ"ך... (הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע)

   15) מלמדי מקרא יהי' לימודם בפירושי רבותינו הקדושים נוחי נפש אשר כל בית ישראל נכון עליהם כגון פירוש רש"י ורשב"ם ורד"ק וכיוצא לאפוקי המלמד אשר נסתה כף רגלו ללמוד תנ"ך בפירושים זרים בלשונות זרים אשר נתהוו לקוץ ממאיר לבית יעקב בעוה"ר. הרחק ירחיקו המלמד ההוא מאהליהם אפילו אם יקבלו עליו שלא יעסוק עוד בפירושים הללו כי חזקה שכל מעשיו מקולקלים. (תקנות מרבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע, אות ד)

   16) תנ"ך ללמוד עם פי' רש"י ומצודת דוד ומצודת ציון, ורד"ק, אך כ"ז אינו מעכב, ושלא לדרוש אחרי פירושים שונים שזה בכלל מאחז"ל מנעו בניכם מן ההגיון, ושלא יהיה ח"ו יצא הפסדו בשכרו. (הליכות והלכות מרבי אשר הכהן זי"ע, אות יא)

   17) ואחר התפלה ללמוד תנ"ך ובעת טרדה לפחות חוק לישראל. (סדר היום מרבי אהרן מקארלין זי"ע, אות ה)

   18) ואחר התפלה בכל יום לבד מערב שבת וערב יו"ט ושבת ויו"ט ילמוד תנ"ך אם באפשר עם תרגום. (סדר היום מרבי אהרן מקארלין זי"ע, אות כה)

   19) ועוד קבלו עליהם (החברים) להשלים כל המקרא תנ"ך. (סדר היום ואזהרות הקודש מרבי ישראל מסטאלין זי"ע, אות ג)

   20) תלמוד תנ"ך. (הדרכה וכללים מרבי קלונימוס קלמן מפיאסעצנא זי"ע, אות י)

   21) אך באשר אין אנו יכולים ללמוד הכל מהגמרא, כי ישנם כמה פסוקי תנ"ך שלא הובאו בגמרא ויכול להיות שאף תלמיד חכם גדול לא יהיה לו שום ידיעה בנביאים ע"כ ההכרח ללמוד עם הילדים תנ"ך. (סדר הנהגה למלמדים ותלמידים מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע, אות ג)

   22) בענין לימוד תנ"ך, מלבד טעם הנ"ל, בהיות שהכ"ד ספרי קודש ניתנו ללמוד והוא חלק מהתורה, על כל ההכרח ללמוד עם הילדים תנ"ך. ואף שהיו צדיקים שאמרו שלא ילמדו תנ"ך באשר האפיקורסים לקחו לעצמם הדרך ללמוד תנ"ך באופן לא טוב, ע"כ אמרו אל תרגילו במקרא יותר מדאי, וכן באגדות הש"ס שיש בו הרבה פנימיות וסודות נפלאות ואי אפשר ללמוד זאת בפשטות, וכמו מעשה דראובן נקרא ולא מתרגם, לכן ייראו מזה מאוד שחששו שילמדו תנ"ך ולא יבינו שמה שכתוב בהפסוקים אינו כל כך בפשטות, אך עכשיו האפיקורסים אינו קשורים כלל עם התנ"ך ואינם יודעים כלל, ואפילו לשונם אינו מהתנ"ך, וכולם עמי הארץ וטועים בגמרא, על כן אין לירא מזה ויכולים ללמוד עם הילדים תנ"ך. (סדר הנהגה למלמדים ותלמידים מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע, אות ד)

   23) ללמוד בכל יום נביאים, שידעו התלמידים מיהושע ואילך סדר ההתישבות בארץ ישראל, וסדר מלכי ישראל, בנין בית המקדש, נביאי ישראל, מלכות בית דוד. (הנהגות קצרות למלמדים ותלמידים מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע, אות ג)

   24) ליתן זמן ללימוד נ"ך. (זמני הלימוד למלמדים ותלמידים, מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע, אות טז)

   25) ללמוד בכל יום קודם התפילה בכל האפשרות מכ"ד ספרי נ"ך. (הנהגות ודרך האדם מרבי שלמה ברוך מבודאפעסט זי"ע, אות ה)

   26) בכל יום יאמר קודם הלימוד יה'ר ופסוקים הנדפסים בתחלת מס' ברכות בש"ס הנדפסים בפפד"מ. ואח"כ יאמר איזה פסוקים תורה ונביאים וכתובים ואיזה משנה ודבר אחד מש"ס כדי שילמוד בכל יום תנ"ך ומשנה ותלמוד ע"כ ראוי ונכון לומר בכל יום מכל אחד ההתחלת דהיינו תורה יאמר בראשית עד יום אחד. ונביאים יאמר תחילת פ' יהושע ג' פסוקים. וכתובים יאמר תחילת תהלים ג' פסוקים. ומשנה יאמר משנה ראשונה של מס' ברכות מאימתי וכו' ומאמר מש"ס יאמר תחילת ברכות תנא היכי קאי דקתני מאימתי וכו' עד ואי בעית אימא יליף מברייתא של עולם דכתיב. וכשיאמר כן בכל יום אז יהיה רגיל ושגור בפיו ויוכל לומר אותו מיד אחר תפלתו קודם שיאכל שום דבר. (הנהגות ודרך האדם מרבי שלמה ברוך מבודאפעסט זי"ע, אות לא)

   27) ראוי לכל ירא שמים שיה' בקי בתנ"ך בכל הטעמים והנקודות. (הנהגות ודרך האדם מרבי שלמה ברוך מבודאפעסט זי"ע, אות סט)

   28) בני אם תזכו לתורה ועבודה שתורתכם יהיה אומנתכם תלמדו כסדר הזה תנ"ך... ותלמדו מספר מוגה ותשגיחו מאד על הנקודות כי כל ימי הייתי מצטער שלא למדתי מספרים מוגהים. (הנהגות ישרות מתלמיד הבעש"ט זי"ע, אות כז)

   29) להיות בקי בתנ"ך. (הנהגות ישרות מרבי שמואל אברהם ממעזיבוז זי"ע, אות יב)

   30) והיה מתמיד בלמודו מאד ולמד ולמד הרבה מאד ש"ס ופוסקים ותנ"ך וכו'. – וגודל בקיאותו בכל הספרים כפי מה שראינו בעינינו קצת היה בלי שעור ובפרט בספרי תנ"ך וכו'. (ספר שבחי מוהר"ן, אות ז)

   31) ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין... וכמה בני אדם פסקו מלמודם לגמרי על ידי רבוי הדקדוקים שלהם. ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר מבואר (לעיל כ"ח) שיחתו של רבנו זכרונו לברכה שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. (ספר שיחות מוהר"ן, אות עו)

   32) בימי אלול ועשרת ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא צוה לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחלתם ועד סופם. וגם הוא בעצמו נהג כך כמה פעמים. גם היה גומר כמה ספרים בימים הללו, ואיני זוכר לבארם היטב. (ספר שיחות מוהר"ן, אות רנא)

   33)  הרה"ק מוהרנ"ת מברסלב זיע"א אמר לאחד קודם פטירתו שיתן לו "כל טוב", והלה לא ידע מה הוא רוצה, מה זה "כל טוב"?, עד שפירש לו "תן לי התנ"ך – זהו כל טוב". (ספר עלים לתרופה – סדר פטירתו)

   34) עיין בספר הקדוש יסוד ושורש העבודה (שער הניצוץ) באריכות בענין לימוד תנ"ך בכל השנה ולסיימם בשמחת התורה, וכן בספר כף החיים על הלכות שבת סימן ר"ץ אות י"ג – עיין שם.

ענין הכ"ד ספרי תנ"ך – מלוקט מכל הספרים

        1) וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקִים. (שמות לא, יח)

        2) ככלתו - ככלתו כתיב חסר שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה. דבר אחר מה כלה מתקשטת בכ"ד קשוטין הן האמורים בספר ישעיה אף ת"ח צריך להיות בקי בכ"ד ספרים. (רש"י שם)

        3) ארבעה ווין ו'לא תנאף ו'לא תגנב ו'לא תענה ו'לא תחמד כנגד כ"ד ספרים שהיו עתידים לעמוד לישראל. (מנחת שי דברים ה, יח – המגלה עמוקות עה"ת פרשת ואתחנן כתבו ג"כ והוא כתב שזה מרומז ג"כ בזוהר פקודי עה"פ ויעשו את הכתונת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי בד שש)

        4) כדי להדמות זיווג של ישראל להקב"ה בכל צד אל סתם זיווג, הגביל הקב"ה ג"כ זמן ישראל עשרה חדשים מן ר"ח סיון שבו נתארסו בתורה אשר צוה לנו משה עד ר"ח ניסן שבו הוקם המשכן ונשלם הזיווג מכל וכל, כי בזמן זה יתקשטו ישראל בכ"ד ספרים ומתוך זה ראוין לדור באהל מועד מדור אחד לשניהם. (כלי יקר במדבר א, א)

        5) דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי (שבת פח.) – אוריאן תליתאי - תורה נביאים וכתובים. (רש"י)

        6) מהו ככלותו א"ר לוי א"ר שמעון בן לקיש מה כלה זו מקושטת בכ"ד מיני תכשיטין כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים ככלותו. (מדרש רבה שמות מא, ה)

        7) א"ר ברכיה הכהן ב"ר אנו קוראין מסמרות ואין כתיב אלא משמרות מה משמרות כהונה ולויה כ"ד אף ספרים כ"ד הקיש דברי סופרים לדברי תורה שהן אמיתים כמותם. (מדרש רבה במדבר יד, ד)

        8) ויותר מהמה בני הזהר אמר הקב"ה כ"ד ספרים כתבתי לך הזהר ואל תוסף עליהם למה עשות ספרים הרב